האלף השישי והאלף השביעי

ב"ה



ברכה ושלום.

אנו מתפללים שהשם יביא את הגאולה השלמה ברגע זה כשאתה קורא את התשובה כי יש גאולה בעיתה -בזמן (שאנו לא יודעים מתי הוא) ויש גאולה מזורזת (אחישנה) וכל מעשה טוב ותפילה ומחשבה טובה מקרבת את הגאולה שהיא לא בעיתה אלא כעת.

לגבי שאלתך ראה את דברי חכמים ופירוש רשי:
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צז עמוד א

אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ישעיהו ב' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.
אביי אמר: תרי חרוב, שנאמר הושע ו' יחיינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו,
תניא כותיה דרב קטינא: כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לשבע שנים, כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ואומר תהלים צ"ב : מזמור שיר ליום השבת - יום שכולו שבת. ואומר: תהלים צ' כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר.
תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח. "

רש"י מסכת סנהדרין דף צז עמוד א

וחד חרוב - שאלף שנה יהיה חרוב חוץ מששת אלפים אלו, דהיינו אלף שביעי.
תרי - אלפים הוא חרב, אלף שביעי ואלף שמיני, יומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנה שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור.
משמט - ונעשה חרב.
שכולו שבת - שהעולם משמט.
הוי עלמא - העולם כך מתקיים.
שתי אלפים היה תהו - תחת שלא ניתנה עדיין תורה והיה העולם כתוהו, ומאדם הראשון עד שהיה אברהם בן חמשים ושתים שנה איכא אלפים שנה כדמוכחי קראי, דכשנשלמו אלפים שנה עסק אברהם בתורה שנאמר (בראשית יב) ואת הנפש אשר עשו בחרן ומתרגמינן: דשעבידו לאורייתא בחרן, ואמרינן במסכת עבודה זרה (ט, א): גמירי, דההוא שעתא הוה אברהם בר חמשין ותרתי שנין.
ושני אלפים תורה - מן הנפש אשר עשו בחרן עד [אלפים] שנות המשיח, ארבעים (ושמנים) [ושמנה] שנה עד שנולד יצחק, וששים שנה משנולד יצחק עד שנולד יעקב הרי מאה ושמונה, ומאה ושלשים שהיו ליעקב כשבא למצרים, הרי מאתים שלשים ושמנה, ומאתים ועשר שעמדו במצרים הרי ארבע מאות ארבעים ושמנה, ומשיצאו ממצרים עד שנבנה בית ראשון ארבע מאות ושמנים דכתיב (מלכים א, ו) ויהי בשמנים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו' הרי תשע מאות עשרים ושמונה, וארבע מאות ועשר שעמד בית ראשון כדמוכחי קראי על פי חשבון שנות המלכים, ושבעים דגלות בבל, וארבע מאות ועשרים שעמד בית שני הרי תשע מאות ותשע מאות עשרים ושמונה, הרי אלפים פחות מאה שבעים ושתים, ומאה שבעים ושתים קודם השלמת ארבעת אלפים נחרב הבית, ולסוף אותן מאה שבעים ושתים נשלמו שני אלפים תורה, ואיידי דאמר שני אלפים תוהו - קאמר שני אלפים תורה, ולא שתכלה תורה אחר שני אלפים - מפי רבי.
ושני אלפים שנות המשיח - שלאחר שני אלפים תורה הוה דינו שיבא משיח, ותכלה מלכות הרשעה, ויבטל השיעבוד מישראל."


"ואנחנו לא נדע מה שיהיה עד שיהיה."
ועיין גם בתשובתי "מה תפקידו של המשיח" ב:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=19198



בברכה,


עוזיאל