האומר אני נכשלתי-גאוותן!

שלום וברכה!

נאמר בגמרא: "אמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים" (ברכות לג, ב) את כוונת דברים אלו, מסביר הרמב"ם: "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, הוא שכתוב בתורה הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע, כלומר הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם ואין מין שני דומה לו בזה הענין שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע וכיון שכן הוא פן ישלח ידו." (הלכות תשובה ה, א) אדם שנכשל, הוא האחראי הבלעדי למעשיו – הם פרי רצונותיו. הכישלון הוא התוצאה של הסיבות שהביאו את האדם לידי כך – אדם שבמשך זמן רב חומד בתכשיטים, אם לא יתקן את מחשבותיו, בסופו של דבר הוא עלול לגנוב. בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו, על כן אדם שרצונו לעשות טוב - מסייעים בידו, וכך גם בייחס למי שחס ושלום רצונו לעשות מעשים לא טובים.

שואלת נכבדה, אני נרגש לקרוא את שאלתך, כנות כשלך היא דבר נפלא! נכון, יש מחיר לכל דבר - הבלבול שאת נמצאת בו הוא תשלום סביר ביותר לתמורה שאת מקבלת. אנסה להסביר את דברי: אדם שלא בודק את עצמו, יתכן שהוא באמת צדיק, אולם "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת פרק ז, כ) אנו בני אדם ויש לנו חולשות, כשהוא חס ושלום יכשל - כיצד הוא ידע שעליו לחזור בתשובה, הרי הוא לא בודק את מעשיו? לנגד, אדם אשר בודק את מעשיו - "ותפשפש במעשיך בבקר ובערב, ובזה יהיו כל ימיך בתשובה" (אגרת הרמב"ן) גם אם הוא נפל, באפשרותו לחזור בתשובה, שכן הוא מודע לכך שהוא היה לא בסדר.

שאלת: "מה אני אמורה לעשות עם עצמי כעת!? " המענה לכך הוא פשוט, אולם לבצעו קשה יותר – לעשות תשובה!

[מהי תשובה]

המונח ´בעל תשובה´, אין משמעו כפי שהוא רגיל בלשוננו. לא מדובר רק על אדם ששינה לחלוטין את אורח חייו וחזר לדרך התורה. כוונתו היא לאדם שחי באווירה של תשובה ומתוך מודעות אליה, אף אם הוא אדם שמתמיד היה שומר מצוות. לכל אדם יש חטאים ופגמים שאותם הוא צריך לתקן, ומחטאים אלו יש צורך בתשובה. גם אדם שחטאיו ספורים, יכול להיות בעל תשובה ברובד האיכותי. העיסוק בתשובה איננו מתמצה רק בבדיקה וניקוי חטאים, אלא דורשת מאדם את בחינת מעשיו כחלק מהווייתו הבסיסית. לא מדובר רק בתיקון הפגמים, אלא הכיוון של התעלות, השתפרות, חתירה לקראת, כל אלו הן חלק מעולם שלם שנקרא: תשובה. העמקת מערכת היחסים עם הקב"ה תמיד דורשת השתפרות וחתירה למעלות גבוהות יותר ויותר. שאיפה זו באה מהצד החוטא שבאדם, העוזב וסולד מהחטאים שביצע, אך גם מהצד החיובי שבאדם, השואף להתקרב אל הקב"ה.
בכדי לתקן את המעשים על האדם לעשות תשובה: "שאלו לחכמה, חוטא מהו עונשו? אמרה להם: חטאים תרדף רעה. שאלו לנבואה, חוטא מהו עונשו? אמרה להן: הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לקודשה בריך הוא, חוטא מהו עונשו? אמר להן: יעשה תשובה ויתכפר לו! " (ירושלמי מכות פרק ב הלכה ו) אין דבר שעומד בפני התשובה!

[מי אני ומה שמי?]

אני הוא מי שברצוני להיות – אין מי שיכול לקבוע לי מי אני. כל אדם יכול (ונאלץ) לבחור (גם ´זרימה´ עם המציאות היא בחירה) האם הוא יהיה אדם טוב – ישר, אוהב, נעים, עוזר ועוד או אדם לא טוב..

עצם העובדה שיש לך חולשות, לא עושה אותך לפחות טובה – נתון זה הוא שאומר שאת כשאר בני האדם. עלייך להתמודד עם הקשיים שלך, להיבנות כתוצאה מההתקדמות בעבודת המידות. אני מניח שאת הצביעות את מרגישה דווקא כשאת מתנהגת לא ´בדוסיות´, אולי את צריכה להרגיש כך דווקא כשאת מתנהגת בצורה ´מערבית´?

את צריכה להחליט לאן פנייך מועדות ומן השמים יסייעו בידך!

"כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה" (משלי פרק כד , טז)

ברכת ה´ עליך,

ירון

Benzvi613@gmail.com