דת ומדע

שלום,
ראיתי שהשאלה הופנתה למספר רבנים, אז אוסיף מקור אחד, ו"תן לחכם ויחכם עוד":
בספר בינה לעיתים של הרב סולטונוביץ' (חלק א' עמ' 16, בהוצאת ישיבת הר ברכה), הוא מתייחס לסתירה הקיימת (לכאורה) ביחס לזמן שהעולם קיים.
קישורים נוספים מהאתר:
https://www.kipa.co.il/kids/show.asp?id=4669
https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=26263
ואפשר לחפש עוד ועוד.

בנוגע למנהג להגביה עצמנו שלוש פעמים, מצאתי בספר טעמי המנהגים שכתב:
"מה שנהגו העולם לנענע עצמן בקדושה, לפי שכתוב, 'וינועו אמות הסיפים מקול הקורא', היו מתנוענעים ומזדעזעים מפני אימת המלך. קל וחומר – מה אם אבנים נזדעזעו שאין מכירים שום דבר, אנו על אחת כמה וכמה".
ובמגן אברהם (לשו"ע אורח חיים סימן קכה') הביא מקור למנהג "לנשא את עצמו מן הארץ" ממדרש תנחומא מהפסוק "ובשתים יעופף" – מכאן תקנו לעוף על רגליו בשעה שאומר 'קדוש'.

בברכה,
מרדכי