שאלה
שלום וברכה,אני בת 20 מקיימת תורה ומצוות ולאחרונה ממש מטריד אותי שאין לי מצפון בכלל על עבירות קטנות בנושא צניעות שאני עושה אותן.אני בגדול מתלבשת לפי כללי ההלכה אך בדקויות ממש קשה לי,אני פשוט לא רואה בעייה במלא דברים קטנים,אע"פ ששנים אני מנסה להעמיק ולהבין את שורש הדברים ובאמת לקיים את ההלכות האלה מתוך התחברות אמיתית ולא רק "כי ככה צריך".ברגע שיש מצוות שהן לא קרובות ללבי ואני לא מבינה אותן מספיק ,לא מאד חשוב לי לשמור אותן.אפרט דוגמאות כאלה: אין לי בעיה לשיר ליד בנים,להכנס בטיולים ובים עם מכנסיים רחבות,לרקוד בקטנה ליד בניםוכו'אשמח אם תוכלו לעזור לי בעניין על מנת שאני יבין את החומרה של הדברים ומה כ"כ רע בלעבור עליהם,אני לא רוצה לחפף במצוות ובסוף יהיו עוד נושאים שעל דעת עצמי אחליט לחפף בהם כי בסופו של דבר התורה היא כן חלק משמעותי בחיים שלי ואני כן רוצה לשים אותה במרכז ומעל הכל!!קשה למח האנושי שלי להבין את חומרת הדקויות.אז ממש ישמח אותי אם תצליחו לעזור לי בנושא..תודה
תשובה
שלום וברכה!
כדי קצת לחדד את העניין אספר לך על הסבר יפה שנעשה דרך משל ע"י רב אחד.
אותו הרב קיבל מכתב דומה למכתב שלך במייל מבחורה שכתבה שהיא חושבת שאין טעם בדקויות קטנות שבמצוות והיא מתקשה למצוא להם הגיון ולכן היא מעגלת פינות. עבר זמן ממושך והבחורה כותבת שוב לרב למה הוא לא עונה? אז הרב עונה לה שהוא מזמן שלח לה תשובה מפורטת, אלא הוא החליט שאין טעם בדקויות הקטנות ולא כתב נקודה בכתובת המייל של הבחורה.
הנמשל, לדעתי, ברור - דקויות הללו לרוב קריטיים גם אם לא מבינים אותם.
הרי התורה והמצוות הם הדרכה לאדם כיצד לחיות נכון ע"פ כללי העולם גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רוחנית. וכפי שהמציאות והחיות האנושית והעולם כולו מורכבים מאד ומתאפשרים הרבה פעמים ע"פ הדקויות של הדקויות בחוקים כאלה ואחרים, אחרת הכל מתפרק ולא בר קיום, כך ההדרכה מתייחסת לכל נקודה ונקודה, לכל פינה ופינה לכל פריט ופריט במציאות כולה ובגלל זה יש הרבה דקויות.
גם בדוגמאות שהבאת שאת לא מקפידה עליהם יכולות שגרמת להרבה בעיות ופגמים בלי לשים לב.
את שרה ליד בנים ואולי יש שם בן ששמע שירתך והסתכל עליך ביותר התבוננות ועלה הרהור עברה הקטן שבקטנים (אני לא מדבר על סטיות, אלא על הנאה הפשוטה שגרמה לגירוי היצר בצורה המינימלית ביותר) נפשו ספגה פגיעה ואת אשמה בזה. כמו כן הוצאת את עצמך לחלון ראווה שהסתכלו עליך ופגעת גם בנפש שלך ואפילו אינך יודע היכן וכיצד זה יצא אח"כ. התורה יודעת את האדם ויודעת כיצד ההקלה כזו אחרת או עיגול פינה יפגעו באדם ולכן הזהירה וסגרה את הפינות. את עברת על איסור מסוים הקטן שבקטנים וכך המעשה סטה מנתיבו הנכון ויצא למקום הנכון וגם עליו פועל אפקט הפרפר ועד לא יודעת איזה השלכות הרסניות יצמחו מהעיגול פינות הזה.
לכן אדם צריך להיעזר בהרבה ענווה ולהבין שלא הכל הוא יכול להבין ולפעמים עושים דברים "כי כך צריך" כדי להגן על עצמך, על נפשך ועל אחרים ונפשותיהם. ייתכן תצליחי להבין דקדוק כזה או אחר, אך לא תצליחי להקיף את הכל - זה כמעט בלתי אפשרי לאדם הממוצע. הרי לא לחינם עם ישראל אמר: "נעשה ונשמע" ולא אמר "נשמע ואז נעשה", כלומר נבדוק נבין את הכל ואז נעשה. כי כך יעברו חיים ותעשי כ"כ הרבה פגמים בנפשך ובנפשות של אחרים, עד שתביני "הו, היה צריך לשמור על זה!" . איך תוכלי לתקן את כל מה שכבר נפגם?
הרי אם מלמדים אותך בלימודי נהיגה שבתמרור עצור חייבים לעצור לגמרי לפני פס העצירה, את לא עוברת על החוק הזה עד שתבררי מה ההיגיון בחוק. הרי מה זה משנה אם אתקדם קצת יותר? מה יקרה? את לא עושה את זה כי חוקי תנועה נכתבו בדם. חוקי תורה בין מהתורה ממש בין מדברי חכמים כולל כל הדקויות באו כדי שלא תכתבי את החוקים, המשפטים וההלכות בדם נפשך.
בברכה,
חיים בריסק