שאלה
לכבוד הרב שלום וברכה,
א.אני חוזרת בתשובה ואני מבולבלת לגבי דקדוק במצוות-האם הקפדה מדוקדקת במצוות היא נחלתם של זרמים\ציבוריםם מסוימים?הרי כל יהודי צריך לקיים את כל הכתוב בשו"ע?למה יש כאלה שמקפידים יותר וכאלה שפחות?האם זהעניין של מדרגה אישית או שלא חייב בדקדוק?או שגם ההלכות הן שונות בעמ"י?ואם כן מה המשותף?
ב.מישהי רמזה לישהדקדוק הרב במצוות גורם לאי זרימה טבעית של החיים והרי עבודת ד' היאאמורה לההיות החיים?
ג.אשמח אם הרב יתייחס למצוות אלו לומר לי אם אלו הלכות או חומרות :
איסור דיבורי חול בביהכ"נ,דקדוק בכמות האוכל לברכה אחרונה,צניעות
תודה רבה
תשובה
בסד
שלום רב.
1.צריך לדקדק המצוות אבל לא להשתגע.
אין צורך לפחד מלקיים מצוות שמא שמא ניכשל חלילה כי הפחד לא טוב .ברור שכולם חיבים באותה תורה ואותם מצוות .ואין אידאולוגיה חלילה של חוסק דיקדטק או להפך חומרות מיותרות.
אומנם יש אנשים שלא מסוגלים להקפיד על הכל ממש איננו מרחיקם אותם חלילה ,כי זהוא קצה יכולתם ואם נכביד עליהם בחומרות או דיקדוקים מיותרים הם יעזבו את הכל..
התורה היא אחת וההלכה היא אחת וההלכה כן מאפשרת להקפיד יותר או פחות ,במקרים מסןימים.
2. נכון היא רמזה לך כי התורה היא תורת חיים ולא כדי להמנע מלחיות מחרדיות ופחד יתר .(כי לדעתי זה פרוש למילה חרד לדבר השם ..החרד חרד מלעבור על דבר השם.)
ישנם שתי דרכים בעבודת השם .יראה ואהבה .היראה במידה מופרזת משתקת את האדם ואת מהלך חייו.
3.אסור לדבר דיברי חולין בבית הכנסת נקודה.
יש ללמוד ולדעת את הכמיות שמחיבים בברכה לפני ואחרי האוכל .
צניעות היא מילה כללית ישנם הלכות ברורות בעינין.
בברכה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם