שאלה
באיזה אופנים ניתן ללמד זכות על אדם שנחשד בעשיית עבירה?
תשובה
בס"ד
"צדק צדק תרדוף" ~ דרשו חז"ל: הלך אחר בי"ד יפה. זו אינה מצוה על הדיינים אלא על התובע, גם ממנו נדרשת התנהגות צודקת. גם הציווי "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט) אינו בדווקא דרישה מדיינים ~ כל אדם נדרש: הוי דן את חברך לכף זכות. מדובר (כך פירש רש"י) ברואה את חבירו עושה דבר שניתן להכריעו לצד עבירה ולצד זכות ~ הכריעו לזכות, ואל תחשדהו בעבירה.
לימוד זכות על חבר אינו חובה שבדיבור בלבד, אלא גם במחשבה. גם מעבירות שבמחשבה צריך אדם לשוב כדברי הרמב"ם ב-, רמב"ם הל' תשובה ז,ג,.
אדם המוחזק כצדיק, שעשה מעשה שניכר בו שהוא רע, יש להתאמץ ללמד עליו זכות, גם אם לימוד הזכות יהיה דחוק. מאידך גיסא, אין צורך לחפש זכות לאדם רשע, גם אם רק בדוחק אפשר לייחס למעשה שעשה גוון שלילי. כך כתב הרמב"ם בפירושו לאבות א,ו, ונראה שהטעם לכך הוא כדי שלא להיגרר אחריו ואחרי מעשיו.
מעשים שקולים או סתומים, שאין נטיה להכריעם כרעים או כטובים - יש תמיד לדון אותם לכף זכות, גם אם בעלי המעשים הינם בחזקת רשעים, רמב"ם הל' תשובה ז,ג,.
התשובה והתיקון על מקרה, שבו נידון אדם במחשבתנו לכף חובה, הם לחשוב על אותו אדם טובות.
כשהחובה הובעה בדיבור, צריך לבקש את סליחתו של הנפגע. אם מתבייש או חושש לבקש את סליחתו, חייב להתוודות על חטא זה בינו לבין בוראו, ולקבל על עצמו מכאן ולהבא שיהא חושבנא טבא.
צדק צדק תרדוף ~ במחשבה על חברך חשוב רק צדק, וחפש לו אך זכות.
בהצלחה