שאלה
יוצא לי לקרוא הרבה ספרים על דמויות מאוד משמעותיות שהיו פורצי דרך בזמנם -הרב נריה, הרב מקוצק,הרב מימון,בעש"ט-ושאר אישיויות שהיו מגדלאור לדורותם ולדורות הבאים,לא רק בכח תורתם אלא בדמותם.
איך נהיים דמויות כאלו?
האם זו בכלל שאיפה לגיטימית?
האם זה דבר שצריך להיוולד איתו?-נשמה מיוחדת?
האם זה קשור ומוכרח ללימוד תורה שהרי יש כאלה גם חילונים או להבדיל לא יהודים.
אשמח לקבל תשובה מפורטת(סליחה על ההטרחה)
חיים.
תשובה
שלום וברכה
ממש בהקשר לשאלתך, השתתפתי היום בהלוויתו של הרב המקובל הצדיק יצחק כדורי והיו שם המונים שונים ומשונים, וחשבתי לעצמי, הרי הכל כאן הפוך על הפוך, כי הרב הזה כל כך שנא פרסום וכבוד, צניעותו היתה מעל הכל ופתאום מגיעים המונים שמרגישים שייכים ומחוברים אליו, מה שאולי בדורינו שום רב או אישיות אחרת יכול לחולל.
בערב שמעתי את דבריו של הרב אייכלר שסיפר על אביו שהיה נוסע למירון ופוגש שם את הרב כדורי שהיטלטל יום שלם בדרך באוטובוסים דרך ת"א וחיפה וכל כפרי הגליל וישב שם ללמוד זוהר וקבלה וכו'.
כל אחד מאיתנו בא לעולם עם נשמה מיוחדת ויש לו תפקיד המוטל עליו וק עליו, נדרשת מכל אחד מאיתנו עבודה גדולה כאן בעולם, להיות אנחנו בעצמנו, כידוע בשעת פטירתו של האדם נוהגים להזכיר לו את שמו, מה הוא כבר הספיק לשכוח? לא הענין שהשם זה מהותו ואותו עליו היה להגשים בעולם.
דווקא העולם שלנו עם שכלוליו הרבים גורם לנו לחשוב שאפשר להשיג דברים ב"אינסטנט", כמו שהאוכל הוא "אמריקאי" מהיר ומוכן, גם האינפורמציה מהירה (אינטרנט) ואנו חושבים שגם אנחנו יכולים להקפיץ את הנשמה ככה באינסטנט לרום המעלה... אין קפיצות בעולם, לכל נדרשת עבודה גדולה ויסודית, מי שמנסה לתפוס דברים בבת אחת סופו שנופל ומתמוטט חלילה, הדבר קורה לעיתים גם בקרב "בעלי תשובה".
לסיכום, איש לא קיבל את גדלותו במתנה, הוא עבד ועבד קשה עד שהגיע למה שהגיע.
בברכה