שאלה
אל הרב שרלו שלום רב.
סלח לי מראש שאנילא מזדהה זה פשוט קצת מביך אותי.
אשתי ואני החלטנו להתחיל לשמור על הלכות נידה כיוון שזה נראה לנו טוב ונכון.
הכל היה בסדר עד שהיא הייתה צריכה לעשות הפסק טהרה ובכלל בדיקות עם "עד". היא ניסתה ושיתפה אותי בחוויה שלה. היא טוענת, ואני נאלץ להסכים איתה, שזהו דבר ממש מביך ומשפיל (בלי לדבר על הצד הפיזי שלטענתה זה גם כאב לה). לאחר שדנו בזה חשבנו שברור שגברים קבעו דין כעין זה. אישה לעולם לא הייתה קובעת לאשה אחרת להסתובב חצי שעה עם "מוך דחוק". למרות היותי אדם שומר מצוות ומכיר בסמכותם של חז"ל נדמה לי שדין זה נוטה לשוביניזם וחוסר הבנה לנפש וגוף האשה. אודה לך מאוד אם תוכל לשתף אותי בדעתך בעניין ולהסביר לי כיצד נקבע דבר זה ע"י חז"ל ואולי זה דין שהיה מתאים לנשים בתקופתם מבחינה ביולוגית או נפשית? בתודה מראש.
תשובה
שלום וברכה
ראשית, יישר כוח על התחזקות בשמירת טהרת המשפחה. זו מצווה מהחשובות ביותר שיש, והיא מרוממת את הקדושה והטהרה בישראל, וגם את המשפחה היהודית.
ממרחק של מאות שנים קשה לי להיכנס לעולמם של אלה שפסקו שיש חובה למוך דחוק.
ברם, נראה לי כי הם לא התכוונו כלל וכלל להשפיל. כוונתם היא טובה – להגיע לטהרה מוחלטת, בשל העיקרון החשוב כל כך של טהרת המשפחה. בשל כך, הם הציעו להסיט מעט הצידה את התחושה הלא-נוחה מול הרצון המשותף של בני הזוג להגיע לטהרה מוחלטת.
הפסק טהרה אינו חייב לכאוב כלל וכלל, ועל כן אם זה קורה – כדאי להתייעץ (ואפשר אנונימית) עם מדריכת כלות מנוסה.
בדרך כלל, כשמשנים את נקודת המבט וההתייחסות – הדברים עשויים להיות אחרת.
כל טוב ושמחה