שאלה
ב"ה
שלום הרב,
1)ברצוני לדעת האם צריך לשבת שבעה על אח/ אחות שהם רק מאב או רק מאם?ולמה?
2)האם צריך לשבת שבעה על אחים שהם לא מההורים הביולוגיים? ולמה? (כתוצאה מנישואין שניים נוצרה קרבה משפחתית בין הילדים של האב לבין הילדים של האם).
3)האם ילד מאומץ יושב שבעה על הורי המאמצים?ולמה?
אם יש הבדל בין הפסיקה הספרדית לאשכנזית אשמח לדעת.
תודה רבה, מלכה.
תשובה
שלום לך
אני מקווה שכל השאלות הן תאורטיות בלבד.
שאלות הלכה למעשה צריך לשאול לפחות בטלפון כאשר ישנה אפשרות לברר את הפרטים.
כך גם ניתן לענות לך בזמן בו צריך את התשובות.
לגבי ה´שבעה´:
חכמי התורה מתוך הכרותם את נפש האדם הם קבעו הלכות כיצד אדם מתענג מה משמח אותו ולהבדיל כיצד הוא נפרד מקורביו, זוכר אותם ומתאבל על שהם איבדו אותו - לא פחות מידי {זה קשה ולא טוב גם לטווח ארוך} ולא יותר מידי {ולפעמים עלול להגיע לאיסורי תורה}.
במסגרת זו קבעו שעל האדם להתאבל על קרוביו שבעה ימים {בד"כ}. באותם ימים הוא יושב על הקרקע בבגדים קרועים, אינו מתרחץ, אינו הולך למלאכתו, אינו לומד תורה שמשמחת ומשתדל לא לצאת מביתו ולהתרכז באבלותו.
רוב הדברים מותר לעשות גם לאדם רגיל שאינו קרוב ומתאבל על אדם שהוא אוהב. הרי מותר לכל אדם לקחת חופש מעבודתו, לשבת על הקרקע וללמוד תורה רק בדברים המותרים וכד´. גם מותר לכל אדם לקרוע בגדיו לאות אבל על אדם שהרגיש קרוב אליו ומצטער מאד מאד במותו {למרות שנוהגים היום שלא לעשות כך}.
לפי זה יוצא שמותר לכל אדם להתאבל על כל אדם כשר ולהצטער על מותו ובודאי גם לקרובים-רחוקים.
מסיבה זו מעיקר הדין קרובי הקרובים גם מתאבלים מעט, נמצא הרבה פעמים נכדים היושבים בבית הסבתא בכל ימי השבעה ובודאי חתנים וכלות.
מסיבה זו ראוי שילד מאומץ יתאבל על מי שגידל אותו. כמו שהוא חייב בכבודו כך נכון שיתאבל עליו.
וי שרוצה וקשור לילדים שגדל איתם בבית אפילו אינם אחיו מותר לו להתאבל עליהם וזו דרך טובה.
כמובן בתנאי שאינו עושה זאת על חשבון אחרים.
יחוסי המשפחה בהלכה הם דרך האב. כך נקבע לאיזה שבט הוא שייך (לוי או ישראל) וכד´ לכן באחים מהאב הוא חייב להתאבל ואילו באחים רק מהאם חובתו פחותה יותר.
בברכה ובשמחה שבת שלום דוד לוי
098987548