שאלה
כבוד הרב שלום,
אני תלמיד החינוך הממלכתי ואני לומד מחשבת ישראל לבגרות בכיתה י'.
במסגרת חומר הלימוד הגענו לדילמה הנשלחת לרב ש' אפרתי (שו"ת בגיא ההריגה), העוסקת בשאלה: סיעת יהודים מתחבאת מפני הצורר הנאצי בימי מלחמת העולם השנייה, ותינוק הנמצא ביניהם מתחיל לבכות. האם ישנו היתר הלכתי לשים כר בפי תינוק כדי למנוע את בכיו, ובמעשה זה להעמידו בסיכון, ואולי אף להרגו?
הרב אפרתי פוסק שאכן מותר לעשות זאת, משני נימוקים:
הראשון - הכלל 'אין דוחין נפש מפני נפש' לא חל כאן, כיוון שבכל מקרה ימות התינוק אם יתגלה,
וגם ניתן להחיל על התינוק 'דין רודף', כיון שהוא מסכן, גם אם לא במודע או בכוונה, את חיי הסיעה.
כאשר התדיינו בנושא זה בכיתה העלתי השאלה - האם דין רודף תקף גם לגבי חולי מחלות כרוניות אשר מפיצים את מחלתם?
כלומר, אם ישנו חולה במחלה כרונית ומדבקת, אשר תגרום מוות לו ולכל מי שידביק - האם ניתן להחשיבו כרודף, כיון שהוא מסכן, גם אם באופן לא מודע או מכוון, את חייהם של אחרים?
ואם אכן נוא מוגדר כרודף - כיצד מותר להגביל אותו?
כך למשל - חולה איידס יכול להתקיים עם מחלתו ולתפקד בעזרת תרופות. אך כמובן, אין מרפא למחלה, ובסופו של דבר היא אכן גורמת למוות. לא ניתן לחוקק חוק היאסור על יחסי מין או מגע בין החולים לאנשים אחרים, וגם אם ניתן היה, לא ניתן היה לאכוף אותו. האם אדם כזה מוגדר כרודף?
תשובה
תהיה בריא,
דין רודף אינו עונש וגם לא מניעה עקיפה אלא הוא אך ורק בזמן הרדיפה לכן בדוגמאות שנתת ברור שאין דין רודף.
יתכן, וגם זה לא ברור, שאדם חולה מסכן את סביבתו - ואז אולי הוא מזיק שצריך להשמר מפניו.
בכל מקרה גם הפצת מחלה מסוכנת ומדבקת אינה הרג. כיון ש:
1. לא תמיד נדבק השני באותה מחלה.
2. לא תמיד זה גורם למוות.
3. גם כאשר זה גורם, חלילה, למוות - הוא לא קורה מייד.
הערה כללית:
שאלה בהלכה, תמיד ובפרט בסוג המצבים עליהם קראת - שייכת למקום ולזמן בו היא ניתנה.
כמו ש'אל תדון אדם עד שתגיע למקומו' כך לא נלמד משאלות כאלו למצבים אחרים שלא נדע.
אמנם איני מכיר את השאלה אבל כפי שציטטת אותה שם יש סיכון לתינוק ולא התיר יותר מכך.
בברכה שתזכה לעסוק בתשובות משמחות יותר
דוד לוי
098987548