שאלה
שלום רב לכבוד הרב
רציתי לשאול:
כשהתחלתי לצאת (גיל 21 לערך) שמתי לב לתכונות אופי שלי כגון ביישנות, סגירות מסוימת שלדעתי לא היו מוקצנות אלא נאות ושיוו לי חן רב בעיני האנשים איתם יצאתי.
לאחרונה (גיל 24) אני חשה שככל שהדייטים נעשו תדירים יותר, השחיקה רבה ונראה לי שאני "מתדרדרת" (או שמתגלים צדדים נוספים באישיותי) כגון יהירות מסוימת, בררנות, יתר פתיחות, גילויי קרבה מוקדמים מידי ביחס לבעבר.
למשל,אם בעבר היה ריחוק מסוים שיצר מסתורין ורומנטיקה כעת הגישה היא לבוא ולהכיר עוד אדם...ואז אני יותר מדיי ידידותית וגלוייה.
אם בעבר הביישנות שלי תרמה לעניין הרומנטי, כשהחמיאו לי והתרגשתי אז כיום אני דיי אדישה למחמאות וזה לא ממש "מרשים אותי" וכך אין אווירה רומנטית שרומזת לי "הוא האדם"!
לדעתי לא רק שזה משפיע לרעה על מהלך הדייטים ותוצאותיהם אלא זה ממש מוזר, השינוי הזה שחל אצלי ולדעתי הוא בעוכרי, גם סתם כך כמבנה אישיותי.
מה דעת הרב בעניין? תודה רבה.
תשובה
לשואלת שלום רב
אינני מכיר אותך כך שקשה לי לנתח את אישיותך. לכן אומר כמה מלים כלליות.
אינני חושב שפתיחות וידידותיות או ביישנות הם תכונות רעות או דוחות. וכן אינני רואה בכך בעיה אישיותית. זה אפילו נשמע טוב שקצת נפתחת. ובכלל, דעתי היא שעליך לנתח פחות את מבנה אישיותך ואת הדמות שאת מציגה כשאת יוצאת לדייט אלא פשוט להיות את עצמך, להיות טבעית ולזרום. לא לבחון כל הזמן את עצמך ואת בן הזוג אלא פשוט לפטפט ולהנות מאווירה טובה ורגועה. אח"כ לראות אם נוצרה כימיה, אם יש עניין, אם נחמד ביחד ואז להמשיך הלאה.
והכל בנחת ורגיעה. את עוד צעירה (24!) ולכן אין לחץ. ואם קשה אפשר אף לעשות הפסקה בדייטים ולחזור לכך בעוד כמה זמן.
כאשר פועלים בטבעיות יותר קל לשניכם להכיר באמת את בן הזוג ולבחון אח"כ את הרגשות.
בהצלחה
אפי קיציס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם