שאל את הרב

דיוקים חשובים בברכת המזון

חדשות כיפה הרב דוד לוי 20/10/10 15:21 יב בחשון התשעא

שאלה

ברכת המזון

- האם חייבים לקרוא את שני פרקי התהילים המקדימים?

- למה אחרי הסימון של סוף הפסוק, מגיע המשפט ברוך אתה ה' הזמן את הכל כאשר הב' בברוך היא רפה? (ולא מודגשת)

- למה כתוב אנחנו מודים לך ומברכים אותך בלשון נקבה?

- למה בשבת אומרים רוענו ולא רענו?

- למה צריך לומר אמן אחרי בנה ירושלים?

- למה צרוף המילים 'בחן, בחסד וברחמים' מופיע פעמיים בברכה?

- מה הכוונה ב(בני ברית)?

- 'ממרום ילמדו עליו ועלינו זכות וגו' מי זה עליו?

- למה בר"ח ,יו"ט ושבת אומרים מגדול במקום מגדיל ישועות? הייתי מצפה שרוענו יאמרו גם באותם מועדים, למה שני שינויים לשני זמנים שונים?

תשובה

שלום לך,

1. לפני ברכת המזון ראוי לומר פרק תהילים "על נהרות בבבל" לזכר החורבן. וחשוב לזכור את החורבן דוקא בשעה שאנו אוכלים.
בשבת, כדי שלא להצטער אומרים במקומו "שיר המעלות" המזכיר את שיבת ציון.
לצערי הרבה אנשים אינם אומרים פרק תהילים לפי ברכת המזון.

2. לא מצאתי. לדעתי ה ב של ברוך צריכה להיות דגושה וכך ראיתי בכל מקום שבדקתי.

3. איני חושב שזו לשון נקבה. בלשון חכמים ובתפילות רבות המילה לך בניקוד הזה הכוונה לקב"ה ולא בלשון נקבה. (תזכרי שאת למדת עברית מודרנית כאשר רוב התפילות נתקנו בלשון הקודש לפני כללי העברית המודרנית).

4. במילה 'רענו' יש בקשה. בשבת אין אדם מבקש את צרכיו ולכן יש ששינו בשבת ל ''רוענו' שאין זו בקשה אלא תואר לקב"ה. הרבה פוסקים כתבו שלא צריך לשנות ומותר גם בשבת לומר 'רענו'.

5. סוף ברכת בונה ירושלים זה סיום הברכות מדאורייתא ולכן כמו בכל סיום סדרת ברכות עונה המברך 'אמן' אחר ברכת עצמו.

6. בברכת ההודאה אנו מודים לה' על חיים וחסד שנתן לנו (ולא ראיתי שם רחמים)
בברכה הרביעית - שהיא מאוחרת ואינה בדיוק חלק מברכת המזון, אנו מודים להקב"ה שברחמיו הטיב לכל בעבר בהווה ובעתיד.

7. אם יושבים בסעודה כאלו שאינם בני ברית (=לא יהודים) יש המוסיפים בברכה הרחמן הוא יברך כל אחד ואחד ממנו בני ברית ...

8. הנוסח הוא " במרום ילמדו עליהם ועלינו.." והכוונה שבמרום ילמדו עליהם - אדוני הבית הזה (זה מופיע אחרי ברכת האורח, אלא שאומרים זאת גם אם לא אומרים את ברכת האורח) ועלינו - המסובים לשולחן.
הנוסח כפי שכתבת אינו מוכר לי.

9. בתנ"ך מופיע הפסוק פעמיים אבל בשינוי של 'מגדיל' (בתהילים) ו'מגדול' (בשמואל ב). מובא במדרש שוחר טוב בשם רבי יודן שהישועה לעם ישראל אינה באה בבת אחת אלא הולכת ומתגדלת ולכן נאמר מגדיל וזה מתאים לימות החול שהם כנגד הגלות, ואילו בסוף מלך המשיח הוא כמגדל גדול וזה מתאים יותר לשבת.

בברכה דוד לוי
098987548

כתבות נוספות