שאלה
שאלה זו מיודעת לרב יובל שרלו.
ראשית,תודה רבה על אחזקת האתר. אתם עושים עבודה מדהימה ומסייעים לי ולרבים וטובים ממני ככ. ישר כח!
כבוד הרב,יש לי חבר כבר מספר חודשים..ואתמול נפלנו באיסור שמירת נגיעה..כמובן שלט הרחקנו לכת,וגם לט התקרבנו לשם,אבל עדין עשינו דבר אסור!! אני מרגישה נורא. איך הקבה יוכל לסלוח לי..ולנו עכשיו? הרי לא עשינו כפי שציווה עלנו!!
אני לא רוצה להיפרד מאותו בחור,כי הוא והקשר הזה חשובים לי מאוד,ןעושים מאןד טוב לשנינו.. חשבתי על להציב לעצמנו גבולות כמו לא להיות בחדר עם דלת נעולה (עד עכשןו השארנו חלון פתוח בכדי שלא יהיה איחוד,אך נעלנו בכדי שאחנו הקטנים לא יפריעו,וכשהם דפקו..הכנסנו אותם)או לא לשבת קרוב מידי..מה אתה מציע? מה עוד עלנו לקחת על עצמנו?
אנחנו מבינים עכשיו כמה שזה נכון. שהמגע הוא ריגוש רגעי ,ומפריע לקשר להיות טהור כזה.נכון ואמיתי. אז איך נכפר על זה עכשיו?! הלא העוול,הטעות כבר נעשתה. מה עלינו לעשות כעת?!
איך יסלח לנו הקבה?!?!
תודה מראש כבוד הרב.
תשובה
שלום וברכה
ולמה לא להפוך את מה שקרה למנוע צמיחה ? להנעה עמוקה יותר לכיוון הצניעות ?
במקום לדבר על כמה נורא אתם מרגישים על העבר – לקחת את מה שאירע, שהוא אכן לא בסדר, ולהפוך אותו גם לתמרור אזהרה, שהרי אתם יודעים עכשיו היטב שאתם עלולים ליפול, ולכן צריכים לבנות חומות גבוהות יותר כדי להימנע מנפילה נוספת, ולקבוע לכם כללים שלא תזוזו מהם; גם להחלטה לבנות את הקשר ביניכם עם יותר אור מקודש: ללמוד ביחד, להתפלל, להיחשף לענייני קדושת המשפחה; וכדו'.
הכפרה היותר גדולה היא ההליכה לעולם התיקון. את הצער שב"ה אתם חשים תהפכו למה שיניע אתכם לקבל על עצמכם את הדרך הראויה והזהירה, ואז תהיו בבחינת בעלי תשובה, שמקומם גבוה יותר מאשר צדיקים גמורים. אל תאמרו שאין דרך חזרה, ואל תאמרו לכיוון ההפוך "אחטא ואשוב" אלא אמרו: "נפלנו ואנחנו נתקן".
אין דרך טובה מזו.
כל טוב