דחווווף!!!אלול

הי, הי, הי, פסק זמן!
את יודעת להתפלל שלוש תפילות, ולקרוא כל מיני דברי קודש
זה [בהחלט] נקרא לעשות משהו..
זה דבר ממש גדול, וזה בפני עצמו זאת קבלה נהדרת.
כאילו, את יודעת - לקיים את כל המצוות בלי הכוונה, בלי הבנה של המשמעות של מה שעומד מאחורי זה, זה כמו לדעת לנהוג אבל לא לדעת את הדרך או לאן צריך להגיע. את יכולה לדעת לנהוג ממש ממש טוב, בלי נקודות, בלי תאונות, בלי אף שריטה לאוטו, אבל כל עוד את לא יודעת לאן את צריכה להגיע זה לא זה, כי כשאין לך את הדרך הנכונה, היכולת שלך לא באה לידי ביטוי עד הסוף.
אבל כמו כל דבר טוב, צריך גם וגם. ולכן לקבל על עצמך איזו שהיא קבלה מעשית זה רעיון מעולה.
באופן כללי קבלה מעשית זה צריך להיות דבר מאוד סובייקטיבי,
רק את מכירה את עצמך הכי טוב ויודעת מה תוכלי לקבל על עצמך, שלא יהיה לך משהו גדול מידי להתחיל איתו, ואז לא תצליחי, ותתאכזי, ותחליטי שזהו נמאס לך, ותשלחי לנו עוד שאלה.. אני צוחקת. אבל באמת זו צריכה להיות החלטה אישית שלך. מה שכן, אני יכולה לתת לך כמה רעיונות שאולי יתנו כיוון..
יהיה מי שיחליט שהוא רוצה להחיל מההתחלה, ולכן על הבוקר, את הנטילת ידיים של בוקר הוא ישתדל לעשות לפי ההלכות.
ויש מי שיחליט את ברכת המזון לברך יותר בכוונה. או את הברכה הראשונה בתפילת שמונה-עשרה. יש מי שיחליט לתת כסף לצדקה כל יום. יש מי שתחליט לא לענות להורים שלה כשהם קצת מתעצבנים עליה ויש עוד מלא דברים ורעיונות שאפשר להעלות.
מה שמשותף לכולם זה שבשביל להצליח באמת להתקדם בזה צריך להתמיד.
ולא נורא אם יש נפילות, לכולנו יש נפילות לפעמים.
ואסור לנו להתייאש ולהרים ידיים – כי זאת בדיוק עצת היצר, הוא כבר קלט אותנו, הוא יודע שלא נשמע לו אם הוא יאמר לנו: ´עזבו, אל תעשו כלום, אין צורך להתקדם´, הוא פשוט מחכה שנמעד טיפה ואז הוא בא אלינו ואומר: ´גם ככה את לא מצליחה, אז מה הטעם להמשיך, הקב"ה לא צריך כזאת התקדמות שרק נופלים בה..´ אז תיהי ערנית ותשימי לב אם הוא מתקרב, סבבה?
שכוייח עצבני על הרצון הגדול הזה שלך.
שיהיה בהצלחה גדולה,
ושנה של התקדמות ועשייה,
חברים מקשיבים.