דברים שבקדושה וברכות

שלום

1.הרעיון של קדושה הוא הוא ההכרזה שבדבר. הפומביות שבמעמד.
ישנן תפילות, רגילות, שאותן ניתן לומר לבד. ויש מעמדים שרצו להדגיש בהם בחגיגיות יותר מודגשת איזשהו רעיון. לכן בקשו שזה ייעשה בצבור.
לשאלה מדוע דווקא עשר ולא שמונה או שתים עשרה, איני בטוח שכדאי להתיחס. אם היו קובעים מספר אחר אז היו שואלים על המספר האחר.

2. כשאני מעניק מתנה לבר או בת מצוה, או לחתן, אני מקבל סוגים שונים של מכתבי תודה.
יש מכתב סטנדרטי, מודפס, שבו השם שלי אפילו אינו מופיע. רק על המעטפה. אני יודע שלא הוקדשה מחשבה מיוחדת למתנה שלי.
לפעמים טרחו להוסיף את שמי בכתב יד בתוך המכתב, לפעמים השאירו מקום לבן כדי שיוכלו לכתוב את טיב המתנה. אני מבין שהיה פה רצון להעניק קצת יותר שימתלב. אחרי הכל טרחתי לא מעט זמן על המתנה, יצאתי מהבית, נסעתי לחנות, התלבטתי מה יהיה הכי נחמד וכדו'.
אני לפעמים מקבל מכתב תודה כולו בכתב יד, הוא ממוען אליי אישית, מספרים לי מה עושים עם המתנה שלי, אם זה היה ספר וקראו אותו גם כותבים מילה טובה על טוב טעמי בבחירה, איך קלעתי למטרה במתנה העונה בדיוק לציפיות, עליה חלמו או כל מיני דברים נחמדים.
הנמשל ברור?
בהצלחה

אלי כאהן