שאלה
בס"ד
יש לי כמה שאלות לגבי סוגייה מסוימת בגמרא, שאלות שלא הבנתי ומונעות ממני להתקדם.
את מי אני יכול לשאול אותם?
אני יכול לשאול אותך?
אשמח אם תענה לי אוו שתעביר אותי למישהו שיוכל לעזור לי. השאלה שלי היא כזו:
1) בגמרא בסוטה (ג.) רבי ישמעאל אומר שקינוי האמור בתורה 'וקינא את אשתו' הוא רשות. כלומר התורה לא חייבה את האדם לקנא לאשתו, ויש לו אפשרות אוו לקנא לה אוו להתגרש ממנה.
הגמרא שם מסבירה את טעמו של רבי ישמעאל ואומרת שכיוון שהיה מקום לאסור קינוי שהרי נאמר בתורה: 'לא תשנא את אחיך בלבבך' לכן הוצרכה התורה לומר לנו 'וקינא את אשתו' להתיר לנו ולומר לנו שמותר.
השאלה שלי היא כזו, מדוע הגמרא אומרת שהיה מקום לאסור קינוי משום 'לא תשנא' הרי הפסוק הזה אוסר שנאה בלב (ספר החינוך מצווה רלח) ולא אוסר שנאה במעשים וקינוי זהו לא שנאה בלב הוא מקנא לה בדברים ואומר לה: 'אל תסתרי' לכן לא הבנתי אם ההוה אמינא של הגמרא שהיה אסור לקנא משום לא תשנא.
ויש לו עוד כמה שאלות שלא הבנתי.
תשובה
1. הפירוש של רשות זה או לקנא או לא לקנא באופן רשמי אך להישאר נשואים. (מהיכן לקחת שהאופציה האולטמטיבית היא לגרש?)
2.לשאלתך-הגמרא שם לא אומרת זו מעצה אלא מביאה ברייתא שרבי אלעיזר בן יקעב אמר זאת.
אפשר היה לומר שר´ אליעזר בן יעקב חולק על החינוך..., אך יותר מסתבר שהחינוך למד את דבריו מר´ אליעזר בן יעקב כאן בסוגיתנו, שהרי זה מה שעונה רבי אליעזר בן יעקב היינו חושבים שיש בזה משום שנאה, קמ"ל שכיוון שיש כאן ביטוי מעשי ולא שנאה בלב לכן זה מותר! כלומר סוגייתנו היא המקור לדברי החינוך!