שאלה
שלום לרב דורון!
יש לי שאלה בנוגע לגמילות חסדים.
זה זמן מה שקיבלתי על עצמי להשתדל לעשות בכל יום מעשה אחד לפחות של גמילות חסדים במודע (אומרים שזה יכול לעזור להתמודד עם ה"אקטואליה", והמבין יבין...)
נשמע פשוט נכון? אבל זה ממש לא, כי אפילו שדברים פשוטים כמו "להלבין שיני חברו" (לא פניו...) שאני באמת משתדל לעשות, להציע עזרה למי שנראה שצריך, וכו' וכו' - אני מוצא כי מי שאני באמת עוזר לו - זה לעצמי, בכך שאני נותן לעצמי הרגשה טובה.
אבל לא זו היתה הכוונה נכון?
הרי החכמה היא לעשות עבור מישהו אחר אפילו שזה נגד ה"רצון" הרגעי שבא מן הנפש הבהמית, אלא מדבר עמוק, פנימי וגבוה יותר (אמונה, רצון, כתר).
אני מודע לתסבוכת הקטנה שיש בשאלה, אבל הם יש משהו פנימי יותר שאליו יש לכוון?
תודה רבה
תשובה
מתוך שלא לשמה בא לשמה. בתחילה עושים זאת לצורך הרגשתי העצמית, אך אח"כ כדברי בחינוך אחרי המעשים ימשכו הלבבות ותיווכח שאתה עושה זאת כדי שיהיה טוב לחברך.
בהצלחה!!