שאלה
בעקבות כל הסערה שעוררה עניין עיסקת השבתו של גלעד הייתי שמחה לשמוע מה בדיוק עמדת ההלכה- מה זה אומר " לא פודים אדם יותר משוויו" ? על פי מה נקבע המחיר מבחינת ההלכה? מה בדיוק אומרת מצוות פידיון שבויים?
תודה רבה,
זהבית.
תשובה
הקביעה ההלכתית, נשואת שאלתך, מופיעה במשנה, מסכת גיטין:
"אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן מפני תיקון העולם"
גמרא מעוררת שאלה על קביעה זו: למה הכוונה "מפני תיקון העולם"? האם משום "דוחק הציבור", כלומר: הקושי לגייס סכומי כסף גדולים לפדיון שבויים, או שמא כדי למנוע מקרים נוספים של שביית שבויים, בכוונת מכוון כדי לקבל דמי פדיון שבויים?
בימים עברו, שבוי היה נמכר לעבד, והביטוי "יתר על כדי דמיהן" מתייחס לשוויו של השבוי כעבד. מצבו האישי של עבד, היה קשה ביותר, שכן מעמדו של עבד היה כמעמד בהמת עבודה, ומכאן חשיבות מצוות פדיון שבויים.
הגמרא, במסכת בבא בתרא, דף ח' עמ' ב' עוסקת בחומרת מצב השבוי:
דבר זה שאמרו רבנן שפדיון שבוים מצוה רבה היא... דכתיב (ירמיה ט"ו ב'): "והיה כי יאמרו אליך אנה נצא? ואמרת אליהם: כה אמר ה': אשר למות- למות* ואשר לחרב- לחרב* ואשר לרעב- לרעב* ואשר לשבי- לשבי". ואמר רבי יוחנן: כל המאוחר בפסוק זה- קשה מחבירו: חרב קשה ממות... רעב קשה מחרב... שבי- קשה מכולם, שכן- הכל יש בו. (השבוי עלול למות ממחלה, אדונו יכול להרגו בחרב, והוא עלול למות מרעב...)
היום- כאשר אין עבדות- בוודאי ש"שווי" השבוי הינו מושג מאד לא ברור. אך יש לפדיון שבויים השלכה מאד ברורה על כדאיות תפיסת שבויים על ידי החמאס. הרי אנו יודעים בצורה מפורשת כי החמאס עושה מאמצים עילאיים ללכוד חטופים ישראלים, כדי להחזיק "נכס" למו"מ... האם זה לא צריך להשפיע על ניהול המו"מ?...
ונוסיף עוד דבר: ההלכה המופיעה במשנה, איננה עוסקת במדינה יהודית, ודרכי ההתנהלות שלה לגבי שבויים. הרי ראשי מדינה יכולים להחליט על יציאה למלחמה, כאשר ידוע כי במלחמה עלולים, חלילה, ליהרג חיילים. כלומר- חיי חיילי המדינה, מופקדים בידי הממשלה. ומכאן- הקושי הגדול לקבל החלטה בעניין גלעד שליט, והאחריות העצומה המוטלת על כתפי מקבלי ההחלטות...