שאלה
ב"ה
ברצוני לדעת:
1) מהו הגדר/ העיקר בגיור - האם הטבילה והמילה, או קבלת המצוות ?
2) כתב בהלכה דיון במקרה שלא קיבל על עצמו מצוות וכן לא התברר סיבת גיורו, אבל על כל פנים הוא מל וטבל וכו' - ולכאורה איך יתכן שבית דין יגיירו באופן כזה בלי ללמדו תורה ומצוות וכו' ?
3) כתוב בהלכה שבמקרה כזה - אזי לכל לראש צריך אחרי שהוא כבר התגייר לבדוק שהוא עומד בצדקתו - מה הכוונה ?
4) ובכלל - מה קורה במקרה שלא הודיעו לא מצוות - וגם אחר כך הוא לא ידע - ובשוגג עבר על כמה דברים או אפילו במזיד - ז.א - מה שכתוב בהלכה שגם במקרה שלא ידועה סיבת גיורו וגם לא למדו אותו - אבל עכ"פ הוא מל וטבל - וכתוב שאם התברר צדקתו - אזי גם אחר כך חסר לסורו ואפילו עבד עבודה זרה - הוא יהודי מומר - וכתוב שרק מכאן ולהבא יינו אסור, אז שאלתי:
א) מה קורה אם בכלל לא התברר צדקתו עדייו , אבל מצד שני הוא כבר התגייר כדין (מילה וטבילה) - האם כאן כבר אומרים שהוא גוי ?
ב) מה הכוונה חזר לסורו - אם הוא עושה עבירות, או אפילו עבודה זרה לתיאבון, גם זה נחשב, או רק להכעיס ?
ג) יש דיון שם אם יינו נסך גם למפרע, או רק מכאן ולהבא, איך נפס' לבסוף בשו"תים ?
בתודה מראש !
תשובה
בס"ד
שלום רב,
בעניין הגיור שאלות קשות ומורכבות שאלת,
בעניין הלכה למעשה אינני רוצה לדון מכיוון שזהו תפקידם של בתי הדין לגיור והם נוהגים עפ"י ההלכה והמסורת שנמסרה להם מדורות במבחן הדק הזה של הגרים ובזמן הקשה הזה שבו אנו שרויים.
שמעתי פעם מהרב אליהו שליט"א פירוש קשה וכואב לאמרת חז"ל: "קשים גרים לישראל..."
הרב אמר שהקפדתם של הגרים על מצוות קלה כבחמורה היא מעצמה מהווה קטגוריה חס ושלום לעם ישראל ולכן קשים ואין אנו ששים לקבל גרים.
אולם אתה שואל שאלות הפוכות שהגר רוצה להסתפק בפחות מהנדרש.
הרמב"ם בהלכות גרים קבע לנו מסלול שאותו אימץ השולחן ערוך ושהוא בעצם מובא בתלמוד ומקורו בתהליך גיור של רות המואביה.
אבל הצד ההפוך לא כ"כ נידון בפוסקים אם כי שמעתי בע"פ ממורי ורבי הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל שהוא לא מצא מקור לכך שהגירות תתפוס בגר שיתגייר ואחרי זמן איננו מקיים מצוות...
אם יש לך שאלה הלכה למעשה אפנה אותך לדייני בית הדין לגיור .
בברכה