שאלה
כיום ידוע שזרע בעת שהאישה בהריון איננו עוזר "לליבן ושיפור העובר", כשם שכתוב בספרי הפוסקים. האם הטעם האמיתי איננו בכדי שאנשים לא ימנעו מלרצות את נשותיהן מחשש "הוצאת זרע לבטלה", בדיוק כשם שהכנת שטיחים מעור אדם כתוב במשנה שנאסרה שמא יכין מעורות הוריו, אך ברור שהטעם הוא משום שזה לא שייך ולא נראה נורמלי לעשות כן?
תשובה
בס"ד
שלום רב ,
אתה כל כך בטוח בדעתך שאתה אומר בכזאת פסקנות , "כיום ידוע" איך קרה הדבר שאני לא יודע את הסוד שאתה יודע . עכשיו אסביר לך ברצינות :כאשר חז"ל מדברים על "שיפור וליבון העובר "הם מדברים על חלקים רוחניים שמתוספים לעובר . ראה גם ראה הוכחה לדברי ,כאשר חז"ל שואלים ממתי נכנס יצר הרע לעובר ,בשעת יציאה לאויר העולם או בשעת יצירה ?
ז"א שחז"ל דיברו על חלקים רוחניים שמתוספים לנשמתו של העובר במשך 9 חודשי ההריון .
נראה לי שלכך חז"ל מתכוונים באימרתם זו ,ואם קצת תרצה להעמיק , הגע בעצמך וחשוב על האהבה והיחסין הרוחנים בין ההורים בתשעת חודשי ההריון ,כמצע וכחממה להתפתחות העובר ,וכבר טבע רבי יוסך חיים מבגדד את מטבע חכמים והוכיח שאישיותו של העובר ניזונת משלושת הצמתים החשובים לפני לידתו ,שנרמזו במילה ב ט ח כמאמר הפסוק " הולך בתום הולך ב ט ח ".
בטח מציינת באות ב - את מחשבות שני ההורים ט - מציין את מחשבות האמא ב -9 חודשי ההריון ח - מציין את מחשבות הנוכחים בשעת ברית המילה ביום השמיני .
עיין בהרחבה בספר " עוד יוסף חי " דרשות לפרשת בראשית .
בברכה