גזילה ואבידה

שאלה

כבוד הרב צבי. שלום רב לאוהבי תורתך. הנה באבידה כתב הגרנ"ט על ב"מ דשיטת הטור היא דלפני התורה אבידה הייתה הפקר והיינו דחפץ דאבוד מהבעלים פקעה בעלותם ומשו"ה כל היכא דאין חיוב השבה כגון באבידה מדעת או חפץ דאינו שו"פ החפץ הפקר והוכיח כן מהא דגזל הגוי אסור ואבידתו מותרת והרי באבידה דישראל עובר על לא תגזול אלא מוכח דהיכא דאין חיוב השבה(בגוי) הוי הפקר. והנה בגזילה מסתבר ג"כ דהיא הפקר לפני התורה כבאבידה וכן מוכח להדיא ממה שהסביר בשער המשפט שנד' סק"ג בדעת הסמ"ע דגם גזלן הוי שומר אבידה(וכ"ה בקובץ ביאורים על ב"ק אות מז) וגם כל האחרונים דפליגי על הסמ"ע זה רק משום דגזלן בא להפקיע מהבעלים ולא שייך שיהיה שומר אבידה דענינו דהוא שומר לבעלים(והסמ"ע ס"ל דכל שהחפץ אבוד מהבעלים ונמצא אצל אדם התורה משעבדתו בחיובי שמירה)אך ודאי דגם הם מודו דהוי הגזילה במצב דאבידה וא"כ כמו שבאבידה החפץ לפני התורה הוי הפקר א"כ גם בגזילה צריך להיות הדין כך וא"כ הדין נותן דכל היכא דאין חיוב 'והשיב' הגזלן יקנה לגמרי והיינו כשגנב בקלב"מ או שגזל מגוי דאין חיוב השבה ובאמת נראה דזה שיטת רב בסנהדרין עב דכל שגנב בקלב"מ קונה החפץ אך רבא שם חולק וס"ל דנהי דאין חיוב השבה לא קונה הגזלן החפץ ואנן קי"ל כרבא ולא הבנתי מה חילוק יש בין אבידה לגזילה שהיא אבידה. וחשבתי שאולי החילוק הוא דבגזילה יש חסרון בהשתלטותו על החפץ כיוון דיש שליטה של הבעלים אך באבידה אין חסרון זה - אך זה אינו דמיד דגזל החפץ הוי אבוד מהבעלים וא"כ נהי דבתחילה השתלטותו פגומה אח"כ משתלט(דהגזילה בידו או בחצרו)כבאבידה. וגם לא נראה לחלק במציאות דבאבידה אינו יודע היכן החפץ אך בגזילה יודע דודאי יש מצבים דזה היינו הך. אודה מאוד לכבוד הרב אם יענה לשאלתי ויצילני ממבוכתי בזה.

המור.

תשובה