גוש קטיף-איך לא?

שלום וברכה
ראשית, אני בטוח שראש הממשלה מחליט את דעתו לא מתוך טפשות חלילה, יש לו יועצים לרוב והוא מתלבט ומתחבט וגם ישנם שיקולים בינלאומיים ולחצים והחלטותיו אינם מתקבלות בשליפה מהמותן, יחד עם זה גם ראש ממשלה אינו נקי מטעויות והרבה החלטות שקיבלו ראשי מדינות בכלל התגלו בסופו של דבר לעיתים כמשגה פטאלי (ראי אוסלו), שאפילו ילד קטן לא היה טועה בהם, היו גם תמיד החלטות גאוניות שמלכתחילה היו נראות כשגויות, זה רק "שר ההסטוריה" יכול לשפוט בדיעבד.
יש גם גורם של השגחה בכל הדברים, גם בהחלטות (לב מלכים ביד ה'), וגם במהלכי ההצלחה שלהם (דוגמא מימים אלו, העיתוי של מות ערפאת יכול להתברר למפרע כמאד משמעותי).
לגבי החלק השני של שאלתך, הכיוון באולפנא, תיראי, לכל מוסד יש קו חינוכי מסויים וגם לזרם ולתנועה יש קו חינוכי.
אם דברים מסויימים ניראים מתאימים לקו החינוכי של המוסד הרי הדיבורים וההתייחסות יהיו בהתאם, לדוגמא הרי לא יציגו במדינת ישראל בשום מוסד (כך אני מקווה לפחות), את זכותה של מדינת ישראל להתקיים כדבר הנתון לויכוח.
בכל מוסד חינוכי יהודי לא יביאו לפני התלמידים, יהודי, נוצרי ומוסלמי כדי שיציגו את עמדתם והתלמידים יחליטו בסוף במי לבחור.
ובכל מוסד חינוכי בעולם לא יעלו לדיון את השאלה אם סמים זה דבר טוב, ויציעו לבני הנוער לנסות לבדוק בעצמם זאת.
לכן קו חינוכי, דתי לאומי המאמין בשמירת הארץ כולה ובהתיישבות בה וכן באי כניעה לטרור הערבי, יחנך על ברכי אותה גישה וגם כשזה נוגע לתוכנית ההתנתקות.
צריך גם לזכור שכאן לא מדובר על דיון תאורטי בלבד, אלא כל הענין גם נושא אופי של מאבק (כמובן במסגרת הלגיטימית), ולכן המאמצים לגייס כמה שיותר אנשים לדעה מחזקים את עוצמת המסרים.
יחד עם כל זאת אני מברך על שאלתך ואני חושב שחשוב להחליף דעות ולהתווכח וגם להכיר את הנתונים ולא תמיד ללכת כעדר אחרי כל דבר.
בברכה