שאלה
לא מדובר בשאלה, אך אני מבקשת מאוד לפרסם באתר. זה חשוב ביותר. אני מצטערת להטריד את הרב בנושא, אבל אני לא מכירה את האתר ממש טוב ואני לא יודעת איפה אפשר לפרסם דברים שכותבים... בכל לשון של בקשה- תפרסמו את מה שאני כותבת!!! בבקשה זה חשוב מאוד!!! אני לא יודעת עוד לאיפה לפנות אבל אני מוכרחה להעביר את זה הלאה. בבקשה, תעשו הכל... תפרסמו את זה בכותרת גדולה אני לא יודעת, מה שאפשר... תודה רבה רבה, זה יעזור להציל הרבה אנשים שבאפלה. תודה מראש
אני רוצה לספר, על החיים שהיו לי והחיים שיש לי, וללמד אנשים ממה שקרה לי, שהקב"ה תמיד שם. אסור לוותר עליו.
אני כיום בת 17, ולמרות המבוכה והבושה האדירה שלי אני בוחרת לחלוק עם העולם את הפרטים הכי אישיים שלי.
כל חיי, ההתגברות על היצר הייתה הדבר שהכי קשה לי. אני מנסה לומר את זה במילים עדינות, אבל אין מנוס.
המחשבות והדמיונות שהיו לי בראש, ה' ישמור......................................
זה רק גרם לי להרגיש רע יותר.
כי מילא, אם זה היה משהו שקרה לי עם השנים אז הייתי יכולה לתקן את זה, אבל אם ככה ירדתי לעולם- נשמה מטונפת (ככה באמת הרגשתי...) שמהרגע שנולדה יש לה מחשבות מזוויעות... קיללתי את עצמי, בכיתי, לא ידעתי איך זה קורה לי. לא הבנתי למה יש לי חברות, למה מגיע לי?!? המחנכת שלנו הייתה מדברת איתנו המון על החשיבות של הניקיון של המחשבה, לא לתת להרהורים להיכנס לראש.
כל פעם שהיא אמרה את זה חשבתי, אני אבודה. אין בעולם עוד אנשים כמוני. איזה מגעילה אני. ובאמת זה היה מגעיל, חריג. לא הבנתי למה נגזר עלי לחיות ככה.
למה זה מגיע לי? גדלתי בבית דתי. כולם מסביב צדיקים. נבונים. יראי ה'. איך למקום כזה נפלתי אני?
למה ...............והמחשבות. ואלוקים.
ולאט לאט, התרגלתי.
זה לא קרה בבת אחת, כמובן, אבל בכל זאת זה דבר שנולדתי איתו ולכן למדתי לחיות איתו. נכון, פה ושם היו ייסורי מצפון, פה ושם המשכתי לקלל את עצמי. אבל לאט... לאט... לאט... הכל שוכך... והגוף מתרגל... באטיות... לחיות בתוך ז ו ה מ ה...
מבחוץ הייתי הילדה האדישה, הצינית, עם ההערות המצחיקות והלועגות, המוכשרת- ובאמת התברכתי בכל כך הרבה כשרונות... כתיבה, ציור, נגינה, הומר אדיר... אבל הכל תחת אותו ענן שחור, של הידעה- אני ילדה מטונפת. המחשבות לא נפסקו אף פעם. אבל למדתי להתרגל אליהן, לחשוב שהן בסדר, ואם לא בסדר
תשובה
בסד
שלום רב
הגוף והנפש ירדו מכורכים מהשמיים אז אין לנו לנתק חלילה .הרפואה המערבית מנתקת ומטפלת הכל אחד לחוד.אבל התורה מלמדת אותנו כי הכל תלוי וקשור.
רמ"ח אברים כנגד רמ"ח מצוות עשה.
לכל איבר יש מצווה הקשורה בו.
הקינסיולוגיה מנסה לחבר מנסה לגלות את השורשים הרוחניים למחלות הגופניות.
בברכה
בהצלחה
אגלה לך סוד אם התורה למשל מצווה לא תחמוד אז אין אדם בעולם שיגיד אני שונה..אני נולדתי חמדן ..חס ושלום.