שאלה
שלום רב,
לאחרונה ראיתי הלכה בעניין לשון הרע שמותר הוא בגויים משום שנאמר "לא תלך רכיל בעמך" אבל בכל זאת מצווים שלא לדבר גם על הגויים שמא נגיע לדיבור על היהודים מפה שתיאורטית אם לא היה חשש שנגיע לדיבור על היהודים היה מותר לדבר על הגויים מפה רואים גישה שכאילו בעיני היהדות הגויים נחשבים לכלום האם זה נכון או שמא לא הבנתי נכון את ההלכה?
תשובה
שלום
חס ושלום שהיהדות תחשיב את הגויים לכלום.
הגויים הם יצירי כפיו של ד', והם רוב האנושות שתכיר בד' כמלך העולם ובישראל כבניו, לעתיד לבוא.
יש להבחין בין איסור הלכתי לבין מגמת התורה.
האיסור ההלכתי ממוקד בלשון הרע ורכילות בין יהודים.
אך מגמת התורה היא שמירת הלשון, לא רק בעניין גויים אלא אף בדיבור כללי, אפילו בענייני בעלי חיים, ושינתה התורה מדיבורה כדי לא לומר 'החיה הטמאה'.
אין לנבל את הפה, אין לדבר רע, אין לרכל על אחרים.
'ועשית הישר והטוב', 'חביב אדם שנברא בצלם'.
כל טוב