גברים נמשכים אלי בגלל היופי

שלום יקרה.
אם יש משהו שאת [לא] אמורה לעשות עכשיו זה לכער את עצמך.
אין צורך ללבוש שקים או לקום בבוקר ולא להסתרק.
היופי שלך הוא מתנת שמיים,
ואם תיזכרי רגע גם על האמהות שלנו לא חסרים סיפורים ומדרשים על היופי שלהן,
וחלילה לא נחשוד את התורה או את חז"ל על רדידות.
יופי חיצוני הוא לא דבר רע, אלא להיפך,
וכל עוד זה בגדרי הצניעות אין כאן שום בעיה.

מהשאלה שלך נראה שההתרגשות מהלוק שלך זה משהו שנפגשת איתו לא רק אצל אחד אלא אצל כמה.
אז קודם כל נראה לי שווה לכּמת את זה,
עם כמה בחורים באמת הרגשת את זה מתוך אלה שנפגשת איתם?
יכול להיות שאם תחשבי רגע תראי שממש לא מדובר בהרבה בחורים אלא במיעוט,
והתחושה הקשה היא לא בגלל הכמות אלא בגלל החוויה וההרגשה הלא נעימה שהמצב יצר אצלך (ובצדק).
במקרה שעדיין מדובר מבחינתך ברוב הבחורים שנפגשת איתם,
ניסית לשבת ולחשוב למה את מרגישה את זה?
מה גרם לך להגיע למסקנה הזאת ששלחת לנו בדמות שאלה?
האם מדובר באמירות/מבטים/קשר שלא מתקדם לשום מקום/דיבורים על ´סתם´ דברים/משהו אחר?!
תשובות לשאלות האלה יכולות לעזור למקד את העסק.

אתמול דיברתי עם חברה שלי אחת,
וכמו בחורות טובות באיזשהו שלב השיחה לא יכלה לא לגלוש לענייני דייטים,
ואז חברה שלי אמרה לי את המשפט הבא שהיא שמעה מזוג דוסים שחבל על הזמן שמתעסקים בשידוכים.
והיא אמרה שהם אמרו ככה:
שאם השלב הזה של הדייטים לא פשוט מכל מיני בחינות,
אז אין ספק שאחת מהם היא הסוויץ´ שצריך לעשות בראש,
אם כל החיים התחנכנו לצניעות ´פתאום´ את הולכת ומדברת עם בנים, נפתחת, מסתכלים אחד על השני...
אגב, אם תשימי לב לא סתם הגמרא אומרת ´אסור לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה´
או ´אישה נאה דירה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם´.
יש יותר ממקום לחשיבות שבצד החיצוני.
ממש לא אומר שפה מתחילים וגומרים, ורק לזה מעניקים את המשקל.
אבל גם לא נלך לקיצוניות ונבטל את הכל ונגיד שזה שטויות.

צריך להבין שאנחנו בני אדם וטבעי שאנחנו נתפסים לחיצוניות,
מה גם זה הדבר הראשון שאנחנו נפגשים איתו כשרואים בן אדם.
בלי יותר מידי הכללות וגם כי אף פעם לא הייתי בן,
אבל אומרים שאצל בנים כל הקטע הזה של החיצוניות קצת יותר רגיש ותופס מקום.
שוב, אני לא אומרת שמראה זה הקריטריון היחיד שנבחן,
אבל צריך להכיר בעובדה שזה מימד חשוב שיש לו מקום.
מתוך הנקודה הזו אני חושבת ששווה לבוא לפגישות בגישה קצת אחרת,
ברגע שמציעים לך בחור את מבררת עליו ונשמע לך,
אני לא יודעת עד כמה נכון ליצור לעצמך סרט שלם בראש שזה רק מה שמעניין אותו ואת כל הבנים.
כי אז מה שהוא לא יעשה או יגיד יתפרש אצלך ככה.
כאילו אוקיי, יש לו ב"ה זוג עיניים ויותר מייתכן שהוא גם ישים לב לזה שאת נראת ממש טוב,
אבל לא צריך להיסחף.
ולמה?
א. מכירה את זה שפעם ראית מישהו/מישהי שנראים באמת הורסים,
אבל מעשה או דיבור אחד שלהם גרם לכך שכבר הם לא היו נראים ככה בעינייך?
ולכיוון השני?
מישהי שלא הייתה נראית בעינייך משהו אבל אחרי הכרות קצת יותר מעמיקה איתה,
כשהפנימיות תופסת חלק חשוב בקשר שביניכן את כבר לא זוכרת שחשבת את זה בכלל.
ב. היופי הוא בעיני המתבונן, מכירה את הקלישאה?
יופי, כי אם יש משהו שהוא לגמרי סובייקטיבי זה יופי,
יש אנשים שיחשבו שאת מיס עולם ויש אחרים שיחשבו שאת רגילה.
לכן לא לחשוב שכולם חושבים אותו דבר.
ג. אני בטוחה שקיימים הרבה בחורים טובים שאם הם החליטו להקדיש ערב למטרות רציניות,
מראה חיצוני זה לא מה שמסובב להם את כל הראש.
כי בסופו של דבר מתחתנים עם בן אדם על כל המכלול שלו ולא רק עם היופי שלו.
הכל בראש, ואולי שינוי גירסה של ה-DVD שרץ לך בראש ישנה את ההסתכלות על הסיטואציה.
ואולי גם לך קשה לגשת לעיקר ויכול להיות שזה מקרין גם עליהם בגלל שאת יותר מידי עסוקה בזה.

שאלת מה לשאול אז דווקא מהמקום שלך שמבין שהפנימיות חשובה מאד,
כדאי לשאול מה שמעניין אותך לדעת, מה שחשוב לך.
להתעסק בצדדים הפנימיים של הבנאדם להסתכל קצת מעבר לחיצוני ומה שנראה על פניו (תרתי משמע).
לא שאלת אבל לגבי ה´שאלות הענייניות´ שהזכרת,
רק רציתי לומר שמותר ואפילו רצוי שפגישות ראשונות יהיו קלילות יותר,
כי אמורים להיפגש עם בנאדם, וכדי להכיר אותו אי אפשר לעשות מהפגישה ראיון עבודה,
כמובן שבהמשך הקשר מגיעים לפסים יותר רציניים ולא לנצח נישארים ברמת הדחקות.
אבל לא לפחד לתת מקום לאותה קלילות.

רק טוב.
רינת
rintz3@gmail.com