גאוות הכיפה הסרוגה

שלום וסליחה על העיכוב

שאלת על שני דברים. תפקידנו כעם ישראל, ותפקידנו כציבור.
אין התנשאות בהבנת מהותנו ותפקידנו כעם. כמו שאשה שמדגישה את זה שהיא יכולה לללדת ובעלה לא, ואין בזה שום התנשאות. הקב"ה חנן אותנו בסגולות מיוחדות התואמות את התפקיד שהוא הטיל עלינו, ואין בזה גאווה פסולה, אלא גאוות יחידה חשובה הבאה לשרת משימה נכבדה.
כציבור, אין לנו מה להתנשא אלא למלא את תפקידנו על הצד הטוב ביותר, ולבחון את דרכנו שוב ושוב תוך חשבון נפש ציבורי ובעיקר אישי, האם אנחנו עומדים מאחורי דיבורנו. אני מדגיש יותר את חשבון הנפש האישי, כי לדבר על הציבור זה קל, נח והכי חשוב - לא מחייב. על כל אדם לבחון את דרכיו, האם הוא חי לאור הערכים בהם הוא מאמין.
גם במישור הציבורי - חיים על פי הדרכת ה', חיים של קיום תורה ומצוות, הם ודאי מקור לגאווה. לא גאווה פסולה, אלא גאווה חשובה על שאנו מקיימים את דבר ה' בעולם, ומבטיחים את המשך קיומה של האומה הישק\ראלית בגאון, על פי ארחות חייה המקוריים.

שנה טובה

ידידיה