שאלה
שלום וברכה כבוד הרב~!!
יש לי שאלה בנושא הגאווה..
עניין הגאווה קצת מטריד אותי בזמן אחרון. השאלה שלי היא כזאת:
אם כאשר אדם בא ושואל אותי האם אתה היית בלימוד של ליל שבועות?? או האם אני מניח תפילין?? או האם אני מתפלל שלוש תפילות??
מה אני צריך לענות לו?? אם אני יגיד לו שכן אני מניח תפילין וכו' זה נקרא גאווה??
צריך לשקר לו???
גם בנוגע למבחנים כאשר אדם מקבל במבחן ציון טוב נגיד 100.. אז אם באים ושואלים אותו כמה קיבלתי אני צריך להוריד מהציון שלי ולהגיד שקיבלתי נגיד 70-80???
אשמח לקבל תשובה!!!
תודה רבה!!
שבוע טוב!!
טל!
תשובה
בע"ה
שלום רב,
חכמי המוסר לימדונו שמותר לאדם להיות גאה בכך שהוא מקיים את מצוות ד'. מי שעובד את הקב"ה בשמחה, יכול להיות גאה בעצמו, לא פחות ממי שקיבל תפקיד חשוב בכל עבודה אחרת.
נכון שלא כל דבר צריך לרוץ ולספר לחבר'ה, אבל לא להתבייש ולא להסתיר.
יש מידה טובה של צניעות וענווה, ויש גם מדרגה רוחנית שבה אדם מתנהג כאילו הוא פחות ממה שהוא באמת, אבל אלו מדרגות בעבודת ד' למי שעובד על מידותיו מצורה מובנית ורצופה. מדבריך לא הבנתי שזהו העניין.
בברכה, אליעזר