שאלה
בסיעתא דשמיא
שלום וברכה!
רציתי להתייעץ עם הרב בנושא מידת הגאוה.
אני יודעת שאני לא בסדר וחוטאת במידת הגאוה, אם אפרט- אני חושבת שאני יותר טובה מאחרים במיוחד באופן הרוחני, אני לא מצליחה לסלק ממוחי את המחשבה הזאת. גם אם לפעמים אני שוכחת ממנה אני משערת שהיא עדיין שם כי עוד לא מצאתי לי הסבר מספיק טוב למה אני לא יותר טובה בדברים מסויימים... אני יודעת שמידת הגאוה היא מידה נוראית ואני רוצה להינצל ממנה! בנוסף כשאני מקיימת מצוות או עושה כל פעולה רוחנית אחרת אני ב"ה לא עושה זאת בשביל מי שמסביבי אבל אני "נהנת" שאנשים יראו אותי, כי אני "יותר טובה"... שאלתי על הנושא הנ"ל מספר פעמים ולפעמים לא התייחסו בדיוק למצב שהצגתי בשאלה (שהוא המטריד אותי ביותר, לפחות בהתחלה) וגם הציעו לי ללמוד בנושא וכבר התחלתי גם את "מסילת ישרים" וגם את "אורחות צדיקים" ואני לא מצליחה למצוא את הדרך להינצל מהמידה הנוראית הזו (כמו שהיא מתוארת בספרים הנ"ל).
אשמח אם הרב יוכל לנסות לעזור לי, תודה רבה!!!
שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה, וכל טוב!!!
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
דעי לך כי אם את עושה פעולות לא רק לשמן אלא בשביל ש"כולם יראו" זה מראה שאת אדם נורמאלי לחלוטין .
כי זה טבע האדם באשר הוא אדם.
ואדרבא נאמר בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף נ עמוד ב
" דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה - בא לשמה. " כל אדם עובר שלב מסויים במהלך חייו שבו הוא יוצר ופועל מתוך מודעות של "לא לשמה" זה שלב מחוייב מציאות והוא שלב שעם הזמן כשמתחזקת האמונה וההכרה הדתית אמל האדם אז הוא מתחיל לתת משמעות טהורה ונקייה למעשים שלו ו" אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" ומתוך ודווקא מתוך שלא לשמה בא בסוםו של דבר עשיה טהורה שהיא נטו לשמה.
ולכן בהתאם למצב הרוחני שלך ולבגרות האישית שלך תתחילי לעבוד על פיתוח האישיות ותתחילי " בקטן" כלומר תקחי מצווה אחת ועליה תעבדי במסלול של הלשמה.
וכך לאט לאט עם הזמן תעלי עוד ועוד.
כדאי לך ללמוד היטב את איגרת הרמב"ן .ואולי אפילומ לקרוא אותה פעם ביום ראי בקישור הבא:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=34472
בהצלחה,
עוזיאל