בשר ספרדי - ובשר אשכנזי

בס"ד

אין שום הבדל בין השחיטה האשכנזית לשחיטה הספרדית. אבל יש הבדל בבדיקת הריאה בינהם. אם הריאה נקיה לגמרי ודאי הוא שלפי כולם היא בסדר. הבעיה היא כשיש בה "סירכא" דהיינו קרום רירי דק או עבה המחבר בין האונות לבין עצמם או בין האונות לבין הדופן.
קיומו של ריר כזה עלול לרמוז על קיום נקב בריאה שנסתם על ידי הריר הזה ובאמת כשיש ריר עבה בדרך כלל מתגלה מתחתיו נקב העושה את הבהמה לטריפה לכל הדעות.
כל הבעיה היא איך להתיחס לרירים וסירכות במצבי ביניים שונים. לדעת הבית יוסף אם יש סירכא – ודאי הוא שיש חור והבהמה טרפה.
לדעת הרמ"א – יש לפרק את הסירכא ולבדוק האם יש שם נקב או לא.
במקרה זה האשכנזים מקילים.
מי שאוכל ["בשר חלק"] – אוכל מבשר בהמה שלא היו בה שום סירכות.
מי שאוכל [בשר חלק בלי רירים ]– אוכל מבשר בהמה שלא היו בה שום סירכות אפילו דקות שבדקות.
וכך נוהגים רוב הספרדים. וכך ראוי להם לנהוג.

יש עוד מחלוקת יסודית בין השולחן ערוך לרמ"א בענין הסירכות והוא מה הדין של ["סירכא הנמצאת בדופן צר"] לדעת השולחן ערוך למרות שהסירכא מלמדת על נקב שהיה ונסתם. אם הסירכא נמצאת "בדופן צר" - בין הריאה לבין הצלעות שמאוד סמוכות לה, בחלק העליון של הריאה. אין אנו חוששים שמא האויר הנכנס ויוצא מהריאה יפתח שנית את הנקב שנסתם. שהרי הדופן מאוד סמוכה לה והיא תשמור שהנקב לא יפתח שנית.
האשכנזים לא פוסקים כך ולדעתם סירכא כזו צריכה בדיקה.

[למעשה] בשר חלק – מותר לכולם.
בשר גלאט – הוא כשר לדעת האשכנזים.
יש אשכנזים שמחמירים כדעת השולחן ערוך ולא כמו קולותיו.

היום נוהגים בהרבה בתים לאכול בשר שטוב לכולם כיון שהרבה אשכנזים מתארחים בבית ספרדים ולהפך.

עוד – צריך לדעת שהכלים תמיד תמיד מותרים. ומותר לאכול כל אוכל שבושל בכלים אלו כי אנחנו לא מחזיקים את האוכל שאוכלת העדה השניה כ"טרף" חלילה.

בהצלחה