בשביל מה צריך נוסח אחיד בתפילה?

שלום לך!
ראשית- אין אני מתיימר להיות קבלן תשובות, ובטח שלא להצליח במקום שאחרים לא הצליחו, ובמיוחד לאור העובדה שהחוויה הזו היא קיומית אצלך ומייצגת תחושה קיומית אמיתית וכנה הרווחת אצל אנשים רבים, ונובעת מתפיסת התפילה כשיא בעבודת ה' האישית של כל אדם, ובקשר ובדיבוק שלו לבוראו.
אך כיוון שאני מתרשם שאתה מעמיק בעניין, אתן לך כמה כיוונים שעולים בדעתי- וברור לך אחד מהם. כמובן תוכל לחזור ולשאול (ציין שהשאלה מיועדת לי)

א. זהו קטע מדברי הרב שרלו, בו הוא מדבר על התפילה בזמן שלאחר החורבן- שהיא תחליף לקורבנות, ומה שנובע מכך.
"על התפילה הנהוגה היום הוטלו שתי משימות נוספות, ששינו את
אופיה באופן משמעותי. ראשית, תפילת היום אינה מתוקנת רק כנגד
האבות, אלא אף כנגד תמידין. מאז חורבן המקדש הוטל על התפילה
להיות גם תחליף זמני לעבודת הקרבנות. בשל כך חייבת היא להתמסד:
הקרבנות היו קבועים ע"י חוקה מסוימת, ועל כן גם התפילה היא
כזו* התמידין היו קרבנות ציבור, ועל כן על התפילה להיות
ציבורית. משימה זו מביאה בהכרח ליצירת נוסח קבוע, כיוון שלא
ניתן לגבש את הציבור סביב נוסחים עצמאיים..." "...הקרבנות היו
ראויים לבוא לפני ה' במקדש בלבד, ומשום כך נקבע כי אין תפילת
אדם נשמעת אלא בבית הכנסת, ועוד ועוד. החובה שהוטלה על התפילה,
לשמש כתחליף למקדש, שינתה את אופייה המקראי לבלי הכר. המשימות
הרוחניות המוטלות עתה על האדם המתפלל הן להתכוון למילים שמישהו
אחר ניסח, לבוא בזמנים הראויים לבית הכנסת, להיות שותף בתפילת
הציבור בעניית אמן ובאמירות נוספות שההלכה מחייבת אותן, ולקבוע
מקום לתפילתו. התפילה המקראית נעלמה כמעט לחלוטין, ואת מקום
התחנונים תפס מוסד הקבע."...אין להשיב את התפילה המקורית
למכונה קודם שנתחדשה עבודת הקרבנות, שאת מקומה התפילה ממלאת.
ברם לו היה התנ"ך משפיע על אורחותינו הדתיים, היה מתפתח ב-צ-ד
ה-ת-פ-י-ל-ה ה-מ-נ-ו-ס-ח-ת מ-ר-א-ש (ההדגשה שלי. ) ,
עולם מלא של פניות לריבונו של עולם בעת שמחה ובעת מצוקה, והיה
הקשר האינטימי והאישי עמו הולך ומתעלה. גם צורת התפילה היתה
תרה אחר מימדים של חידוש..."

(הרב יובל שרלו, "האם התנ"ך 'היה'?", מאמר מתוך מגדים לג, ע"מ
75)

ב. את נוסח התפילה שלנו חיברו אנשי כנסת הגדולה (18) ובהם נביאים ואחריהם תנאים וגדולי ישראל לאורך הדורות ולכן כל מילה היא מדויקת ואין אנו יכולים לרדת לעומק פעולתה של כל מילה ומילה. אז נכון- שאין אנו תמיד מרגישים זאת, אך אין זה סותר עובדה זו. כך יוצא שעם כל הכבוד למילים שאנו אומרים- אין אנו מסוגלים להתקרב למילים של ספר תהילים שנכתב ברוח הקודש, ולמילים של כל גדולי ישראל לאורך הדורות. האם אנו מתפללים כדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו, או שאנו מתפללים מתוך אמונה שתפילתנו תפעל לטובתנו? האם אנו מעזים לומר שמילותינו טובות יותר ממילותיהם של כל גדולי ישראל ובהם נביאים ותנאים לאורך הדורות? חלילה לנו!

ג. ישנו כיוון שהוזכר בדברי הרב שרלו, אך לא באריכות, וברצוני להאיר בו עוד נקודה- לעניות דעתי לו לא היה נוסח אחיד, המדבר על כל עניני כלל ישראל, מעטים היו האנשים שהיו בתפילתם מתפללים על ענייני כלל עם ישראל, על הגאולה, על השבת השופטים וכו'. ואם תאמר- אני כן אתפלל, אני לא אחשוב בעת התפילה רק על עצמי- האם לא תסכים איתי שרוב הציבור לא יכול לעמוד בדרישה כזו לאורך זמן? האם אתה יכול להבטיח לעצמך שאתה תעמוד בכך לאורך זמן? לאורך שלושים שנה. האם כל יום, שלוש פעמים ביום, במצבים נפשיים, משפחתיים, כלכליים ועוד, אתה כל יום תמצא בעצמך כוחות נפש למצוא את המילים הנכונות להתפלל לה' ולהביע את אשר על לבך? האם לא תסכים שבהפוך על הפוך אתה רק תוביל למצב בו אתה, ורוב האנשים ימצאו את עצמם במשך ימים רבים, ולפעמים שנים לא מתפללים כלל? מנותקים מצינור הקשר המרכזי שלהם לה' יתברך? האם אתה לא רואה סביבך ציבור רחב מאוד שרק התפילה בציבור חזיקה אותם קשורים לעבודת התפילה, קשורים לבית הכנסת? האם אתה חס ושלום חושב שאינך זקוק להם, או חמור יותר, שאינך רוצה להיות שותף עמהם- להעלותם כאשר אתה בתקופת התעלות, ולהיתלות בהם כאשר אתה נופל לא עלינו? האם ניסית באמת להתעמק בכל אחת מהברכות ובנוסח שלהן? האם תפילה על הגשמים שירדו לא מדברת אליך? תפילה לה' שיחזיר אותך אליו, שיסלח לך על חטאיך, שיביא לנו גאולה? האם לא תוכל למצוא שום מתיקות ונועם בנוסח התפילה?

ד. מי אמר לך שהתפילה מונעת ממך להתפלל במילותיך שלך? אין זה נכון כלל וכלל! בסוף כל ברכה, לפני חתימתה תוכל להוסיף במילים שלך את אשר על ליבך בנושאים שלה. ונושאים אחרים תוכל להוסיף בברכת שומע תפילה! מה מונע ממך לעשות זאת? האם הציבור הוא טליך לטורח עד כדי כך שנוכחותו מפריעה לך להתרכז, מצא לך פינה בקדמת בית הכנסת, הכרח את עצמך להתנתק ממה שקורה סביבך, ודבר עם ה' יתברך! אתה גם יכול ללכת סתם בשעת יום או לילה למקום מבודד ולדבר עם ה' יתברך, למה זה או זה או תפילה?
האם אתה לא מכיר אנשים שהתפילה בציבור לא מפריעה להם? האם אתה חושב שכל מי שמתפלל בציבור לא מתפלל באמת? חס ושלום!

לסיכום, אני מציע לך לעבוד על מידת הריכוז שלך, לקרוא את הספר "השתפכות הנפש" ועוד. (באתר לב הדברים של הרב ארז משה דורון תוכל למצוא שיעור מוקלט בנושא התבודדות), וכך תוכל לשפר את תפילתך, בלי לשבור את הכלים, ובלי למאוס חס ושלום בדרך שההלכה מתווה לנו שהיא הדרך הנכונה, האמיתית והמוסרית ביותר למצות את עבודת התפילה. היא דרך השילוב בין תפילתנו האישית לתפילתנו יחד עם כל הציבור.

ועוד עצה קטנה- אל תחשבו שבויכוחים יש מנצח ומפסיד, משכנע ומשוכנע. ויכוחים הם כלי לבירור אמיתות ולבירור אידאות- אל תתיחס אליהם כאל משהו שצריך לנצח בו בכל מחיר. תמצא הרבה יותר מתיקות בכל דיון בחייך!
עלה והצלח, מי יתן ושכנעתי אותך! (וגם אם לא, אל תהסס לשאול שוב.)
מצטער על האריכות.
ישראל (המשיב אינו רב)