שאלה
רשום בסידורים לאחר ספירת העומר כמה ברכות ביניהם בקשה להחזרת עבודת בית המקדש ומזמור "אלוהים יחננו" מתהילים. כמו כן מופיעה בקשה לתיקון פגימות בספירה, הברכה מלאה במושגים קבליים אשר לא מופיעים בשאר התפילות בכל ימות השנה. כפי שהבנתי בד"כ נהוג לא לדבר על נושאים שבנסתר בגלוי, וזו כנראה הסיבה שברוב מוחלט של התפילות אין אזכור של המושגים האלה.
המשנה ברורה לא מתיחס לברכה זו, אולם ערוך השולחן כותב שנהוג לומר אותה מכיוון ש"עכשיו כבר רגילים לאמרו בהמון והתפעליות הנפש" (סימן תפט סעיף ו). אולם עדין ברכה נראית חריגה בנוף של שאר הברכות וקשה לקבל סברה זו. שמעתי שהרצי"ה היה נוהג לא לאומרה. מה דעת הרב בנושא?
תשובה
בס"ד
רבים נוהגים לאומרה כיון שבימינו כבר נפתחו מעיינות חכמה ומושגים של "אין סוף" ו"חכמה בינה דעת" וכד' כבר הם נחלת רבים ואין מניעה לדבר במושגים אלו ברבים.
וכבר נכתב רבות על ידי כל חכמי הקבלה על כך שבדורינו תתרבה החכמה עד כדי כך שרבים ידברו בנושאים אלו.
ולכן היה נוהג הבן איש חי לדרוש ברבים בקבלה וכתב בספרו הבן איש חי דרושים בקבלה ושילבם בתחילת ההלכות ובתוכם כיון שידע כי הציבור צריך לכך.
גם צירף בכריכה אחת ספר "סוד ישרים" העוסק בקבלה לספרו "רב פעלים" שהוא תשובות הלכתיות. וכל זה לאותו ענין. ופירש את הדברים בספרו "דעת ותבונה" יעוין שם.
ולכן כתב מו"ר אבי בסידורו לכוון את תיקון הספירות הללו.
ואע"פ שאנחנו לא נוהגים לומר את התפילה הנ"ל. אנחנו נוהגים לכוון את משמעותה.
בהצלחה רבה