שאלה
שלום לכבוד הרב,
כידוע בבברכת המזון בשבת מוסיפים את "רצה והחליצנו", אדם ששכח לומר זאת אומר את הברכה :ברוך...שנתן שבתות... ברוך... מקדש השבת"
ונשאלת השאלה מדוע אדם ששכח לברך אומר ברכה שהיא לכאורה יותר חשובה (מתחילה ומסתיימת בברוך) ואילו מלחתחילה אומרים את הברכה הקצרה?
תשובה
שלום וברכה
אם אני מבין את שאלתך, מדוע כאשר אנו מזכירים את "רצה" אין אנו פותחים ב"ברוך" מאידך, כאשר שכחנו אותה במקומה אנו אומרים ברכה שפותחת בברוך?
שאלה זו יפה והיא נידונה בראשונים. הראב"ד סבור שברכות אלו שמוזכרות (ברכות מ"ט.) אינן נאמרות כלל בשם ומלכות. ברם, רוב הראשונים חולקים עליו ולדעתם אומרים ברכות אלו בשם ומלכות. הרשב"א בחידושיו שואל שאלה זו ותשובתו היא:
"מסתברא דכל הני בשם נינהו, וכן נמי חתימתן בשם, ואע"פ שאם היה מזכירן במקומן לא היו בשם, היינו משום דכל שהוא מזכיר בברכה הסמוכה הרי הן נכללות בברכה שיש בה מלכות בפתיחתה וחתימתה, דכל שסמוכה הרי היא כאלו פותחת בברוך שפתיחת הראשונה כוללת את כולן".
כלומר, כאשר אני מזכיר את "רצה" הרי יש לה מעין פתיחה וחתימה של הברכה הקודמת ושל הברכה שבאה אחריה. מצד שני, כאשר שכחתי, אני נדרש לומר ברכה אחרת שיש לה תכונות של פותחת בברוך וחותמת בברוך. אם כן, אין נכון הדבר ש"רצה" זו ברכה פחותה אלא אין צורך לפתוח בה בברוך.
מאיר נהוראי