ברכות

שלום
1. על לחם מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ" (להלן ג, א). ועל מיני מזונות מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני מזונות" (להלן ו, א). ועל יין מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן (להלן ז, ג). ועל פירות העץ מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי העץ". ועל פירות האדמה מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי האדמה" (להלן ח, א-ב). ועל שאר מאכלים שאינם גדלים מהארץ, כדוגמת בשר וחלב מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו"

2. שני כללים נאמרו לגבי סדר הברכות: האחד, שיש לברך תחילה על המאכל החשוב יותר. והשני, שיש לברך תחילה את הברכה המבוררת יותר, היינו את הברכה המכוונת לסוג מיוחד ומבורר של מאכל. לפי זה ברור שברכת הלחם היא הקודמת לכל, הואיל והלחם הוא המאכל החשוב ביותר. וכאשר אין כוונה לאכול לחם, אזי סדר החשיבות בברכות הוא: מ זונות, ג פן, ע ץ, א דמה, ש הכל. ונתנו בזה סימן: ראשי תיבות - מג"ע א"ש.

3. המתכוון לאכול לחם בשיעור של כביצה, שהוא מעט יותר מחצי פרוסה רגילה, צריך ליטול ידיים בברכה. ומי שמתכנן לאכול פחות משיעור כזה לחם, יטול ידיים בלא ברכה. וזאת כדי לצאת ידי כל השיטות, שמצד אחד יטול ידיו כדעת אלו הסוברים שגם על לחם בשיעור מזערי צריך ליטול ידיים, ומצד שני לא יברך על נטילה זו שכן יש אומרים שלא צריך ליטול ידיים על אכילת פחות מכביצה, ובכל ספק הנוגע לברכות, ההוראה שלא לברך.

4. תוך חצי שעה מסיום האכילה אפשר תמיד לברך בלא חשש. ואם עברה חצי שעה והוא מסופק אם עתה הוא שבע יותר ממה שהיה לפני שאכל, מוטב שיאכל עוד מאותו דבר, ויברך אח"כ ברכה אחרונה (ולגבי ברכה ראשונה, עיין לעיל ט, ה-ז). ואם אין לו אפשרות לאכול עוד, כל שלא עברו 72 דקות מסיום אכילתו או שתייתו, עדיין הוא יכול לברך. ולאחר מכן - לא יברך.
ואם ברור לו שהוא עדיין יותר שבע ממה שהיה לפני שאכל - גם אחר 72 דקות יוכל לברך.

5. מפני חשיבותה של ברכת המזון קבעו חכמים לאומרה במקום הסעודה. ויברך במקום שבו ישב בעת אכילתו, ובשעת הצורך, אם הוא נשאר באותו החדר, עדיין נחשב שבירך במקום אכילתו.

6. כמו בתשובה 3

ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבה

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=997