שאלה
שלום כבוד הרב,
קשה לי לקיים ולהתמיד בברכות שמברכים לפני אכילה. (מזונות, שהכל..וכו')
הצלחתי לקבל על עצמי כמה מצוות שלא הורגלתי בהם מילדותי בינהם נטילת ידיים והמוציא.
אבל את הברכות האלה מאוד קשה לי לקיים , לא בגלל שאני לא רוצה , פשוט אני לא מצליחה להתמיד בזה.
כנראה מהפזיזות. רק אחרי שאני מתחילה לאכול אני נזכרת שלא בירכתי. וזה לא נכנס לי לתודעה ואני רוצה לשנות את זה.
תשובה
שלום לך
אשרייך שאת זוכה להתקדם בכח עצמך ודווקא בגלל זה מעשייך גדולים וחשובים יותר וכן אמרו חז"ל שהרוצה להיות חסיד - ידקדק בברכותיו (ב"ק ל, א). שכן ע"י הברכות אנו ממשיכים שפע ברכה לעולם ומטיבים עם הבריות.
וכבר שאלו חכמים בגמרא מה יעשה מי שאינו יודע את הברכות? ןענו ילך אצל חכם וילמד. שזה פחות או יותר מה שאת עושה כרגע, וכהמשך לזה אני ממליץ לך ללמוד את הספר פניני הלכה ברכות מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ואני בטוח שלאחר מכן תראי התקדמות גדולה ו"[ברכה בכל מעשה ידייך]"
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1029
בברכה אייל משה
פתיחה לספר פניני הלכה ברכות.
"אף שהעניין האלוקי הוא רם ונשא, גדול ונורא, על ידי הברכות הוא חופף וממלא את חיינו. על ידי הברכות אדם זוכה לזכור את ה' בכל דרכיו, ולהוסיף משמעות וברכה לחייו עצמו ולעולם כולו. וכיוון שעניין הברכות גדול ועצום, רבו פרטיו מאוד, שעל ידי הכללים והפרטים של הלכות ברכות הננו מדייקים את חיינו עד תכלית, שיהיו תואמים לעניין האלוקי המתגלה בעולם לפי השגתנו. ועל ידי זה אנו ממשיכים ברכה בכל מעשה ידינו.
כדי להדריך את הציבור בהלכות ברכות נכתבו בשנים האחרונות ספרים רבים, לכל אחד מהם מעלות משלו. בילקוט יוסף ביאר סוגיות רבות על פי פסקי אביו הגאון, ובהלכה ברורה סיכם אחיו את ההלכות על פי סדר שולחן ערוך בדקדקנות מרובה. בשניהם ההלכות על פי פסקי הספרדים הנוהגים כשולחן ערוך והאחרונים ההולכים בעקבותיו. בברכת ה' ליבן היטב ובהרחבה את סוגיות ההלכה על פי הראשונים, ופסק את העולה מהם לפי דעתו למנהגי הספרדים. בפסקי תשובות סיכם באופן נאה תשובות ודעות רבות למעשה על סדר שולחן ערוך, בעיקר על פי פסקי האשכנזים. .. ועוד נכתבו ספרים רבים על נושאים פרטיים בהלכות ברכות.
אולם פעמים רבות, מרוב פרטים, דקדוקים והרחבות - הכללים אבדו, ובעת שיהודי ניצב בפני שאלה, אם לא למד על פה אין ספור הלכות, לא ידע כיצד לנהוג. ואף אם נרצה ללמד הלכות אלו לתלמידים, נתקשה, מפני הפרטים המרובים ומפני המנהגים השונים שבין העדות. לפיכך, [יש צורך להגדיר היטב את הכללים, שבהם כל המנהגים שווים, ומתוך כך לגשת אל הפרטים, שכך הלימוד אמיתי וישר יותר. ובנוסף לכך, בדרך זו קל יותר לזכור את הפרטים, כי הם נמשכים בקו ישר והגיוני מהכללים. ורק לאחר מכן, בתוך העיסוק בפרטים, יש להגדיר את הבדלי המנהגים שבין העדות.] ופעמים שכאשר נגשים מתוך הכלל אל הפרטים, מוצאים שבאמת אין בזה מחלוקת בין העדות, אלא שנוהגי האכילה היו שונים, וממילא נהגו למעשה באופן שונה, אבל בשאלה הניצבת לפנינו אין הבדל בין מנהגי העדות. ועוד מעלה בהדגשת הכללים, שכאשר ישנו פרט שעדיין לא קיבל התייחסות, הרי שעל פי הכללים יכול הלומד להסיק מדעתו כיצד ראוי לנהוג בו, וקרוב לוודאי שיזכה לכוון להלכה, לכל הפחות לדעת חלק מהפוסקים.
וכפי שלמדנו בבית מדרשו של מרן הרב קוק זצ"ל, השורש הקודם לכל, הוא היסוד האמוני, שממנו נמשכים כללי ההלכה ופרטיה. ואם כך הוא בכל ההלכות, קל וחומר בהלכות ברכות שמבטאות את הקשר שבין האדם לאלוקיו. ואכן כשמתעמקים ברעיון האמוני, מוצאים שהוא תואם לכללי ההלכה. לפיכך, פתחתי את הספר ביסודות האמוניים והטעמים של הלכות ברכות, ואף הזכרתים בפתיחות של פרקים רבים."