שאלה
שלום לרב,
בפתיחה למסכת ברכות של מהדורת שוטנשטין כתוב:
"ואין הברכות שמברכים את ה' כברכה שמברך אדם את חבירו,שהרי הקב"ה אינו צריך לברכותינו ואינן מועילות לו כלום,אלא הן שבח והודאה,שמכירים אנו בזה שהוא מקור כל הטוב והברכה.ונמצא שהברכות הן "צורך הדיוט",צורך האדם המברך."
מצד שני כתוב ביג' עיקרים שה' יודע מחשבות בני אדם.
אני לא מבין,האם הברכות הן לצורכינו בלבד ,או שה' "מודע" לכך שבירכנו וזה לא רק לצורכינו.
איך ליישב את זה שהברכה היא צורך האדם המברך,ומצד שני ,ה' יודע מחשבותינו?
אם ה' יודע מחשבותינו,אז הברכה היא לא רק לצורכינו.הלא כך?
תודה.
תשובה
שלום לך,
יש טעות בשאלתך אתה מחבר שני מושגים שונים:
1. הברכות הם רק לצורכנו - זה מעיקרי האמונה שהרי הקב"ה אינו חסר כלום ואם הוא צריך לברכותנו הרי שהוא חסר ואז הוא אינו מושלם.
2. ה' "מודע" לברכותינו למרות שאינו צריך אותם.
זה חלק מההשגחה שלו על כל בני האדם ועל עם ישראל בפרט.
בברכה
דוד לוי
098987548