שאל את הרב

ברכות לאחר האוכל

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 25/11/10 15:11 יח בכסלו התשעא

שאלה

שלום רב,

מהו טווח הזמן לאחר אכילת מזון בו אפשר לברך? אם שוכחים לברך ועבר הזמן, מה עדיף- לברך לאחר הזמן או לא לברך כלל?

אם אוכלים דבר מה, ולאחר מכן "מנשנשים" כל פעם שוב ושוב, מתי צריכה להיות הברכה?

האם כשאוכלים למשל סנדוויץ בחוץ, צריך תמיד ליטול ידיים לפני? אם אין אפשרות ליטול ידיים (בזמן נסיעה) מה אפשר לעשות?

אם לא יודעים איזו ברכה בדיוק יש לברך לפני האוכל כאשר אוכלים מספר סוגי מזון, האם עדיף לומר רק ברכה אחת או לברך (אולי ל"חינם" כביכול) על כל דבר בנפרד גם אם לא היה צריך?

תודה רבה.

תשובה

שלום
1. בדיעבד, אם לא בירך מיד, יוכל לברך כל זמן שההנאה ממה שאכל נמשכת, כלומר כל זמן שהוא עוד מרגיש שובע ממה שאכל.ומי ששכח לברך אחר הסעודה ועברו עליו כמה שעות והוא מסתפק אם התחיל להיות רעב, יברך ברכת המזון, שהואיל ובתחילה שבע והתחייב בברכת המזון מן התורה, במצב של ספק חובה עליו לברך. וכשברור לו ששוב התחיל להיות רעב או אם עברו עליו שש שעות - הפסיד את ברכת המזון.ואם אכל מעט פת ולא שבע, כל זמן שהוא עדיין נהנה ממה שאכל, כלומר שעדיין הוא יותר שבע ממה שהיה לפני שהתחיל לאכול, עדיין הוא יכול לברך ברכת המזון. וקשה לשער דבר זה, ועל כן צריך אדם שאכל פחות מכדי שביעה להזדרז לברך מיד לאחר גמר אכילתו. ובדיעבד, אם עברה עליו כשעה בלא שבירך, לכתחילה יאכל עוד כ´זית´ וכך יוכל לברך ברכת המזון לכל הדעות. ואם אין לו שם עוד כ´זית´, כל זמן שלא עברו 72 דקות מסיום אכילתו, עדיין הוא יכול לברך, ולאחר מכן - לא יברך. ורק אם ברור לו שהוא עדיין יותר שבע ממה שהיה לפני שאכל - גם אחר 72 דקות יכול לברך.

2. מי שאין לו מים במרחק תשע מאות וששים מטרים סביבו או כשהוא ממילא בדרך - במרחק ארבעה קילומטרים לפניו מותר להקל לאכול בלא נטילת ידיים.וכדי שלא יגע בלחם בידיים שאינן נטולות, עליו לעטוף את ידיו בבגד, כדי לחצוץ בינם לבין הלחם (שו"ע קסג, א).

3.כאשר אפשר לשאול חכם, מה הברכה הראויה, אסור לברך מספק ´שהכל´ או ´האדמה´, אלא חובה לברר איזו ברכה צריך לברך (שועה"ר רב, כד; מ"ב רב, פד).
המאכל המרכזי שבתערובת הוא העיקר, ושאר המאכלים נעשים טפלים לו ונפטרים בברכתו. למשל, אורז שעירבו בו צימוקים או טונה, כיוון שהאורז עיקר - מברך עליו ´מזונות´ ופוטר את הצימוקים והטונה. וכן האוכל סלט ירקות שעירבו בו מעט חתיכות זית כדי להוסיף בו טעם, כיוון שהירקות עיקר, מברך על הסלט ´האדמה´ ופוטר את הזיתים.
וכאשר שני המינים שבתערובת חשובים ומעורבבים לגמרי, הולכים אחר הרוב. למשל, אם הכינו פשטידה מגבינה וירקות - אם הרוב ירקות, ברכתה ´האדמה´, ואם הרוב גבינה ברכתה ´שהכל´. וכן אם עירבו אורז ועדשים - אם הרוב אורז מברכים ´מזונות´, ואם הרוב עדשים מברכים ´האדמה´.
[אמנם כאשר החתיכות שבתערובת ניכרות, כמו בסלט פירות שיש בו חתיכות של פירות עץ, וחתיכות של פירות אדמה, כיוון שהחתיכות גדולות יחסית וניכר על כל אחת מהן מאיזה פרי היא, יש ספק אם הברכה על הרוב תפטור את המיעוט. לפיכך, יש ליקח תחילה חתיכה של פרי עץ ולברך עליה ´העץ´, וחתיכה של פרי אדמה ולברך עליה ´האדמה´. ואח"כ ימשיך לאוכלם יחד.


ולהלן הרחבה ומקור התשובות מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=997

כתבות נוספות