ברכות השחר

בעז"ה

שלום רב!

אני מניח שאתם מתכוונים לברכות החל מ"הנותן לשכווי בינה" ועד ל"הגומל חסדים טובים לעמו ישראל".
באופן כללי יש מחלוקת מעניינת לגבי ברכות השחר האם הן שייכות לקבוצת 'ברכות הנהנין', כלומר - ברכות אותן מברכים על הנאה שיש לנו מדברים. כך עולה מהגמרא וכן פסק הרמב"ם:
"כששומע קול התרנגול--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, הנותן לשכווי בינה להבין בין יום ובין לילה. כשלובש בגדיו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, מלביש ערומים. כשמניח סדינו על ראשו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, עוטר ישראל בתפארה. כשמעביר ידיו על עיניו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, פוקח עיוורים. כשיישב על מיטתו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, מתיר אסורים. כשמוריד רגליו מן המיטה ומניחם על הארץ--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, רוקע הארץ על המים. כשעומד--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, זוקף כפופים. כשנוטל ידיו--מברך תחילה ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים. כשרוחץ פניו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, המעביר שינה מעיניי ותנומה מעפעפיי* יהי רצון מלפניך ה' אלוהיי ואלוהי אבותיי, שתרגילני לדבר מצוה, ואל תרגילני לדבר עבירה, ותשלט בי יצר טוב, ואל תשלט בי יצר רע, ותחזקני במצוותיך, ותיתן חלקי בתורתך, ותיתנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואיי, ותגמלני חסדים טובים מלפניך* ברוך אתה ה', גומל חסדים טובים"... כשחוגר חגורו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אוזר ישראל בגבורה. כשלובש מנעלו--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה לי כל צרכיי. כשמהלך לצאת לדרך--מברך ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, המכין מצעדי גבר. ומברך אדם בכל יום--ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שלא עשני גוי* ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שלא עשני עבד* ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שלא עשני אישה.

שמונה עשרה ברכות אלו, אין להן סדר, אלא מברך כל אחת מהן על דבר שהברכה בשבילו, בשעתו. כיצד--הרי שחגר חגורו והוא על מיטתו, מברך אוזר ישראל* שמע קול התרנגול אחר כך, מברך הנותן לשכווי בינה. וכל ברכה מהן שלא נתחייב בה, אינו מברך אותה.

כיצד: לן בכסותו, אינו מברך כשעומד מלביש ערומים* הלך יחף, אינו מברך שעשה לי כל צרכיי. ביום הכיפורים ותשעה באב, שאין שם רחיצה, אינו מברך על נטילת ידיים, ולא המעביר שינה. אם לא נכנס לבית הכיסא, אינו מברך אשר יצר את האדם. וכן שאר ברכות אלו" (משנה תורה, ספר אהבה, פרק ז, הלכות ד,ו ו-ז).
לפי דעה זו הכוונה בברכות היא ברכות הודיה על הראיה, לבוש, יכולת התנועה וכן הלאה על זו הדרך.

מדברי הרמ"א עולה כיוון אחר: השולחן ערוך פוסק שמי שלא נתחייב ברכה מסוימת - יברכה בלא הזכרת השם. על כך אומר הרמ"א: "ויש אומרים: דאפילו לא נתחייב בהן מברך אותן, דאין הברכה דוקא על עצמו, אלא מברכין שהקדוש ברוך הוא ברא צרכי העולם. וכן המנהג ואין לשנות".

כלומר, הברכה היא לא מצד היותנו נהנים מדברים מסוימים, אלא יש כאן מעין ברכת שבח, על עצם כך שהבריאה משוכללת ויש בה את צרכי הכל.

זוהי מחלוקת עקרונית המעניקה שני אופני התבוננות על ברכות השחר. זהו לדעתי פירוש פשוט ויפה.
פירושים רעיוניים וארוכים יותר תוכל למצוא בסידור "עולת ראי'ה" עם פירוש הרב קוק, סידור "תהילות ישראל" עם פירוש הרש"ר הירש ובספר "עבודה שבלב" של שלמה אנגל. יש עוד מקומות, ומי מהקוראים שמכיר פירושים מעשירים ומשמחים - מוזמן להציע.

יום נעים!

חגי (המשיב אינו רב).