ברכה על פיצה ועל מרק

שלום וברכה,

הלכות ברכות הן דבר מורכב. כדי לדעת מה לברך על כל מאכל צריך לדעת כיצד הוא הוכן ? ומה עיקר ומה טפל בו (או שיש שני מרכיבים שווים)

פיצה -
3 דרכים עיקריות להכנת הפיצה -
א. בזמן הלישה מוסיפים לבצק עם סוכר או חלב או עם מיץ וכד' - פיצה זו ברכתה מזונות.
כמה צריך להוסיף לבצק חלב או מיץ וכד' - בד"כ הספרדים מסתפקים במעט שנותן טעם ואז מברכים מזונות והאשכנזים נוהגים להצריך טעם מאד מורגש ואם לא הם יברכו עליה המוציא.
אם אוכלים ממנה כמות גדולה של 230 גרם ואז ברכתה המוציא וברכת המזון ומחייבת נטילת ידים.

ב. מכינים בצק של לחם בלי ללוש אותו עם תוספות ואחרי שהוא מוכן לתנור אבל לפני אפיה ראשונית מורחים עליו תוספות - זה תלוי במנהגים השונים כי מצד אחד לא הוסיפו את התוספות לבצק והן לא נתנו בו טעם ומצד שני לא היתה כאן אפיה של הבצק בנפרד.

ג. לוקחים פיתה או פרוסת לחם הראויה לאכילה ואח"כ מוספים גבינה צהובה וכד' ואופים מחדש - ברכת הפיצה הזו 'המוציא' שהיה לחם ונשאר לחם והאפיה המחודש עם התוספות לא הוציא את זה מכלל לחם.

בהרבה פיצריות קונים את המגש חצי אפוי ומורחים עליו את התוספות - לענ"ד אלו ברכתם המוציא ויש חולקים.

2. מרק ירקות - השאלה מה עיקר ומה טפל גם לפי מה שקבע המבשל וגם לפי מה שחשוב למי שאוכל.
דוגמא א - שמו גזר שייתן טעם במרק - ברכת המרק שהכל וגם הגזר טפל ונאכל באותה ברכה.
אם האדם שאוכל אוהב /רוצה בעיקר את הגזר - יברך עליו 'אדמה' ועל המרק שהכל. אם המרק לא מעניין אותו כלל והוא אוכל אותו אגב הגזר - ברכת הגזר פוטרת את המרק.
דוגמא ב - המבשל רוצה שיאכלו גזר והוא מכין אותו עם מרק - הגזר עיקרי בעיניו ויש לברך אדמה והמרק טפל לו. אבל אם מי שאוכל מרגיש שהוא רוצה כעת לשתות נוזל ואגב כך אוכל מעט גזר שעולה לו בכף - יברך על אותו מרק שהכל ויפטור את הגזר.

3 העוף הוא כמו בשאלה הקודמת אלא שבמרק עוף גם לעוף וגם למרק ברכת 'שהכל' - לכן זה יותר פשוט. אבל אם יש שם גם ירקות בכמות משמעותית והם חשובים במיוחד למי שאוכל ברור שהברכה 'שהכל' לא תפטור את הירקות.

בברכה דוד לוי