ברכה לבטלה?

שלום וברכה,

יש מחלוקת בפוסקים אם אדם שבירך ברכה לבטלה עבר איסור מן התורה היות ואמר את השם לשוא או עבר איסור דרבנן של אמירת ברכה שלא לצורך ולא איסור מן התורה היות ובכל זאת הוא אמר דברי שבח כלפי הקדוש ברוך הוא.
גם בעניין איסור התורה של בשר וחלב הכולל בישול, אכילה והנאה יש דיון על השאלה עד איזה שלב באכילה נחשב האיסור מן התורה. ברור כמעט לכל הדעות שהחובה לחכות מספר שעות אחר אכילת בשר היא חובה דרבנן.
למעשה - במצב שאתה מתאר יש להבחין כמה הבחנות חשובות:
א. אם נזכרת שאתה "בשרי" בתוך אמירת הברכה או ממש מיד אחרי שסיימת לברך אפשר לאכול מיד משהו אחר שנמצא לפניך שיש לברך עליו אותה הברכה. זאת בתנאי שראית את אותו מאכל כאשר התחלת לברך ולא התכוונת שלא לאכול את אותו מאכל. אם לא התייחסת לאותו מאכל בשעה שהתחלת לברך ויש לברך עליו את אותה הברכה, אזי הוא יכול להוות תחליף שלא תעבור על ברכה לבטלה.
ב. אם סיימת לברך ואין לפניך מאכל "תחליפי", יש להבחין בין שני מצבים. אם מדובר בתוך סעודה בשרית - למשל, מישהו שלא ידי שאתה באמצע סעודה הציע לך גלידה למנה אחרונה, מה שמחייב ברכה עצמאית היות ועל מנה אחרונה יש לברך עליה אף בתוך הסעודה - אזי אסור לאכול את המאכל החלבי, ויש לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" כפי שנהוג לומר אחרי כל ברכה לבטלה. אם מדובר במצב שאתה נמצא אחרי הסעודה במסגרת החובה לחכות מספר שעות בין בשר לחלב, היות וחובה זו היא מדרבנן והאיסור של ברכה לבטלה להרבה דעות הוא מן התורה, טוב יותר לאכול את המאכל החלבי ולעבור על איסור ברכה לבטלה.
ג. הדבר החשוב לדעת בכל המצבים האלו הוא שיש לאדם לברר אצל עצמו מה גרם לו להיכנס אליו - אהבה יתרה לאותו אוכל חלבי שהעביר אותו מדעתו, חוסר ריכוז והתכוונות באמירת ברכות או משהו אחר.
(על פי הספר "וזאת הברכה" פרק כג וכד. טוב אם תרחיב שם).
בברכה, דוב ברקוביץ