שאלה
שלום רב.
שאלתי היא בעניין שבע מצות בני נח.
מצאנו דעה כי השם התיר לגוים את מצות אלו. (ילקוט שמעוני חבקוק פרק ג).
1)השאלה היא : כיצד יכול השם להתיר את בריתו במעמד צד אחד? וכיצד הדבר מסתדר עם : "לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם " או "אני השם לא שינתי"?
ובמיוחד לאחר דברי רבי יוסף אלבו בספר העיקרים העולה מהם שכדי שהשם ישנה מתורתו צריך לבוא מעמד גדול יותר מהמעמד הקודם , ולא מצינו מעמד כזה אצל הגוים?
2))אם התיר כך את הברית מצידו , למה שלא יתיר גם את בריתו איתנו על אף ההבטחה?
3)אם הגוים לא מחויבים להם עוד אז מה העניין לקרב אותם ולהנחיל אותם בקירבם כמו שהרב מחב"ד עשה וכמו שהרב הגאון הרב אורי שרקי שליט"א עמל ויגע בעניין?
בתודה .
איתי.
תשובה
שלום וברכה
1) לדעתי הכוונה במדרש שהוא מתאר מצב שבמציאות היום הגויים עדיין לא מופיעים את הסף הרוחני הזה, למרות שבטבעם הפנימי הם שייכים לכך ובעתיד כך אמנם יהיה. ולכן אין הדבר הפרת הברית אלא תיאור מצב הברית הזו במציאות הנוכחית
2) על אותו משקל - הקב"ה לא מתיר את הברית עם עם ישראל אולם יכולים להיות מצבים בדורותיה של האומה ששישנם תנאים שלא מאפשרים להופעת הברית במילואה באופן ריאלי (כמו למשל הקשר בין הגשם למעשיהם של עם ישראל שאנו רואים כיום שזה לא מופיע בקשר ישיר, לפחות לא בכל מצב)
3) או שהם לא סוברים כדעה הזו במדרש או (מה שיותר מסתבר) שהם כנראה סוברים שכיום המציאות כן חוזרת לבשלות להופעת הברית המלאה והם פועלים על מנת לממש זאת במציאות
בברכה חגי