שאלה
שלום כבוד הרב,
לאחרונה נזכרתי בסיטואציה שהייתה לי בביה"ס היסודי (אני עכשיו בת 21), והיא מטרידה אותי.
כשהייתי ילדה, היתה מישהי בשכבה שלי שהמצאתי לה כינוי לא כ"כ יפה, ואני וחברותי היינו קוראות לה כך. אינני יודעת אם היא היתה מודעת לכך או לא.
לימים (בסוף היסודי) נפרדו דרכינו, ומאז אין לי קשר איתה.
השאלה שלי היא האם עלי לבקש את סליחתה, או שתשובה ביני לבין עצמי מספיקה?
הרי אני לא רוצה לצער אותה ולגרום לה לחשוב על מה שהיה, ומצד שני אני רוצה להתנקות מהעוון הזה.
אודה מאד לרב באם הוא ינחה אותי כיצד לנהוג, ואיך לכפר.
תשובה
שלום וברכה
זו שאלה עדינה מאוד בענייני לשון הרע והלבנת פנים.
הכלל הוא זה: אם בקשת הסליחה גורמת נזק - נכון יותר אכן לעשות את הסליחה בינך ובין עצמך. אם אין היא עלולה לגרום נזק - יש לבקש סליחה באופן ישיר, ולא להסתתר.
במצב שלך את לא יודעת מה יהיה - נראה לי כי יש לבקש את הסליחה באופן ישיר, כי כשלא יודעים עושים את הדבר הישיר הנכון והאמיתי. כתבי לה מכתב על כאבך כיום על הכינוי ובקשי ממנה סליחה, וצרפי תקווה כי הכינוי הזה כבר אינו פוגע בה ושאת מבקש לחדש ימים כקדם.
כל טוב