שאלה
בסייעתא דשמיא
לכבוד כבוד הרב דווד לוי השלום והברכה
בימים אלו אני לומד את לומד מעט את סוגיית שמירת העיניים
בהקשר בבא בתרא נז:
ועוצם עיניו מראות ברע א"ר חייא בר אבא זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה היכי דמי
אי דאיכא דרכא אחריתא
ברשות כבוד הרב רציתי לבקש לשאול לגבי
הרעיון של שתי דרכים בניהם ניתן לבחור
בין הדרך הצנועה לבין הדרך הלא צנועה
שמעתי או קראתי
שישנם דעות מסוימות או דעה כוללת
שהאיסור ללכת בדרך הלא צנועה אפילו אם שומר עינו היא דווקא אם עומדת בפני האדם שתי דרכים שוות באורכם
אך אין מעיקר הדין חיוב להאריך את הדרך אם הדרך הצנועה ארוכה מהדרך הלא צנועה
אשמח אם כבוד הרב יוכל לסייע במתן מקורות
להלכה זו
בתודה עמוס ברכה
תשובה
שלום לך
החילוק בגמרא הוא
אם יש דרך אחרת ועובר שם - נקרא רשע
אם אין דרך אחרת - מותר לעבור שם בעצימת עינים.
שאלתך לגבי הארכת הדרך תלויה באפשרויות השונות:
ברור שהארכת הדרך בדקות בודדות או באחוזים בודדים - אין לעבור שם. ואם מדובר להקיף מרחק רב, או שהאדם לא יגיע ליעדו בזמן - זה נקרה שאין דרך אחרת.
יש גם שאלה האם לדבר כזה שלא יקרא 'רשע' כמה ממון צריך להוציא שהרי ברור שהנוסע במונית בנסיעה מיוחדת יכול להמנע מלעבור במקומות מסוימים, ואף לבקש מהנהג לנסוע בדרכים מסוימות - עד כמה ממון צריך להוציא על כך.
לגבי בקשתך למקורות - עיין עין משפט ותגיע לשו"ע ולנו"כ ולערוה"ש וכן במסורת הש"ס.
בברכה
דוד לוי
098987548