בקשות פרטיות בשבת

בס"ד

בטור אורח חיים סימן קפח
"גרסינן בירושלמי: תניא. אסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת.
רבי זירא שאיל לר' חייא בר אבא: מהו למימר אבינו רוענו זוננו?
א"ל טופס ברכות כך הוא"

וכך הלכה שמותר לומר דברים שהם בסדר התפילה הרגיל אע"פ שיש בהם בקשות

ובמשנה ברורה שם "וגם כל הרחמן יכול לומר בשבת אע"פ שאינן מתופס הברכה שתקנו חכמים, שכיון שנהגו הכל לאומרם בכל פעם שמברכין בהמ"ז נעשה להם כטופס ברכה ואין בזה משום שאלת צרכיו בשבת"

וסימן רפח כתב המשנה ברורה שכתבו האחרונים דמותר לומר בשבת "אֱלֹהַי. עַד שֶׁלֹּא נוֹצַרְתִּי אֵינִי כְדַאי, וְעַכְשָׁו שֶׁנּוֹצַרְתִּי כְּאִלּוּ לֹא נוֹצַרְתִּי. עָפָר אֲנִי בְחַיָּי, קַל וָחֹמֶר בְּמִיתָתִי. הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ יְדֹוָד יאהדונהי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּכְלִי מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה וְצָרִיךְ הָיִיתִי לוֹמַר שׁוּב לֹא אֶעֱשֶׂה, לוּלֵא כִּי יָגֹרְתִּי מֵהַיֵּצֶר הָרָע כִּי הוּא מֵאֵשׁ וַאֲנִי בָּשָׂר וָדָם וְלֹא אוּכַל לוֹ, וְאָז הָיִיתִי מוֹסִיף עַל חַטָּאתִי פֶּשַׁע. אֲבָל יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְדֹוָד יאהדונהי אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁלֹּא אֶחֱטָא עוֹד. וּמַה שֶּׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ מְחֹק בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲבָל לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וְחוֹלָאִים רָעִים"
וטעם הענין שאינו אסור שאלת צרכיו אלא כשמבקש על חולי או פרנסה ודומה לו שיש צער לפניו אבל חרטת עונות טוב לומר בכל יום כיון שאינו בלשון וידוי. עד כאן דברי המשנה ברורה.

מותר להתפלל לזווג כתפילה כללית ולא פרטית. ובכלל צריך להזהר בתפילה על שידוכים שלא תהיה על פלוני או פלונית אלא על הזיווג המתאים.

[ויהי רצון שיקוים בך "טרם יקראו ואני אענה - עוד הם מדברים ואני אשמע"]

בהצלחה