שאלה
יש לי שאלה במסכת בבא בתרא (דף כ"ג:) שיש כאלה שטענו שזה מראה על בעייה באמונה. מדובר שם על רוב וקרוב לגבי מציאת גוזל. אני שואל אם אני מוצא גוזל במרחק מס' ס"מ מהשובך כשיש שובך יותר גדול במרחק ק"מ. למי אני צריך להביא את הגוזל? לכאורה למסקנת הגמרא לשובך היותר גדול (בהנחה שהגוזל לא מדדה) ובמיוחד למסקנת תוספות.ועוד יש השוואה בתוספות בין המקרה של הגוזל למקרה בכתובות של 10 חנויות שמוכרות בשר. אבל ההיגיון הפשוט אומר שרוב הסיכויים שהגוזל הגיע מהשובך הקרוב ושאם אני אמצא בשר במרחק כל כך קרוב לחנות אני לא אוכל כי די ברור לי שהוא הגיע מהחנות האסורה למרות שהיא במיעוט. אני חושב שבמקרה שאמצא גוזל כמו המקרה המתואר בתחילת השאלה אני אחזיר אותו לשובך הקרוב. יש שטוענים שבעקבות כך יש לי בעיה באמונה. אשמח לקבל תשובה, תודה מראש.
תשובה
לשואל שלום רב.
לא אכנס כאן בפירוט לבעיה הספיציפית, אלא אענה באופן עקרוני.
מותר לך לשאול שאלות על הגמרא, ואפילו שאלות קשות. הרי כך עשו כל גדולי ישראל לכל אורך הדודות. אמנם בתנאי שהשאח\לה נשאלת בצורה מכובדת וומכבדת, מתוך ענווה והכרה בגדולתם של חז"ל. מותר לך גם לחשוב אחרת ממה שהכריעה הגמרא. אבל מה שאסור לך, זה לפסוק, לאחרים או לעצמך, אחרת מהכרעתה של הגמרא. דבר דומה יש בדין שנקרא זקן ממרא. אחד מחכמי הסנהדרין, שהיה בדעת מיעוט וההלכה לא נפסקה כמותו, אם הוא פוסק אחרת מהכרעת הסנהדרין הוא חייב מיתה! אבל אם הוא אומר ההלכה היא כדעת הרוב (כנגדי) אלא שאני סובר שיש כאן טעות, והוא מסביר את טעותו, זה מותר לו, כל עוד הוא מדגיש שבפועל צריך לפסוק כדעת הרוב. כך נשמרת מצד אחד הפתיחות לדיון, למחשבה חדשה, ואולי יצליח לשכנע אחרים, ומאידך, תשמר האחידות ההלכתית ולא תתפורר ההלכה.
דבר דומה שייך גם כאן. אתה יכול להקשות ,לאמר את געתך, לשאול וכו' אבל באופן מעשי אי אפשר לחלוק על מה הגמרא אומרת ועל מה שהפוסקים מכריעים ולנהוג אחרת.
בברכה
אפי קיציס