שאל את הרב

בעיות עם ההורים..

חדשות כיפה צוות ישיבת פתח תקוה 20/03/12 21:30 כו באדר התשעב

שאלה

חברים מקשיבים שלום רב !

עברתי כאן על השאלות בנושא שאני צריכה, אך לא מצאתי דבר שענה על הבעיה שלי..

אני בת 16 וחצי , אני מטבעי ילדה די מופנמת.. אני לא ביישנית ולא חסרת בטחון עצמי, אבל קשה לי להפתח לאנשים ברמה אישית..

הבעיה באה לידי ביטוי, או יותר נכון אולי באה מהבית, אני וההורים שלי (וגם האחיות) מאוד סגורים אחד כלפי השני, אני לא מספרת להורים שלי דברים אישיים, ושמה לב שגם האחים שלי ככה, גם כלפי ההורים וגם כלפי.. (האחות הבכורה. )

למרות שכביכול המצב לא מפריע לאף אחד , כי כולנו סגורים ולא רוצים לשתף, המצב הזה מאוד קשה לי , זה מגיע למצב שאני לא מספרת להורים על ציונים וחוויות שלי ..

אני יודעת שכדי לפתור את המצב הזה אני צריכה להחליט להיות יותר פתוחה, ואפילו תכננתי את זה בראש פעם, אבל זה נורא נורא קשה לי, גם כי אני יודעת שגם להם קשה להפתח ומרגישה שזה צריך להגיע מההורים שלי- וזה לא יגיע או לא נאמר להם.. וגם אז לא בטוח- זה משו באופי.

בעיה נוספת, שבעצם נכנסת בתוך הבעיה של הסגירות- היא הקשר עם אמא שלי, קשר שמסתכם בלהכין אוכל ולקנות בגדים, אני לא מרגישה פתוחה לספר לה שום דבר ממה שעובר עלי (ועובר הרבה..)

ומרגישה שהיא בנאדם אחר לגמרי ממני, ולמרות שזו אמירה קשה, בתור מדריכה- אני מרגישה שהדרך חינוך שלה אותי - לא נכונה ..

אני יודעת את זה לפי איך שלי היה קשה בגיל קטן להשתלב בחרה- כי היו דברים שהיו שונים לי לחלוטין ממה שהיה בבית, ואני רואה את זה גם על אחי הקטנים- שמתקשים להשתלב בחברה. בנוסף, הדברים שאני מאמינה בהם שונים מהאמונות של אמא שלי- אני מאמינה בהתיישבות בשומרון, חצאיות ארוכות,ומבחינה דתית מתחזקת יותר. אני מרגישה שאמא שלי לא אסרטיבית מספיק, ויש לי הרגשה בבית שאני יכולה לעשות כמעט כל מה שמתחשק לי .. (חוץ מפעמים יחידות במינם שפתאום הם לא מרשים לי משהו)

אחד הכאבים הגדולים שלי בעניין, הוא שמבחינת חינוך אני מאוד דומה לאמא שלי, אני רואה אתזה כלפי החניכות, קשה לי להיות קשוחה לפעמים ולעמוד על דעתי- דבר שאני נורא לא אוהבת בעצמי, ובכך רוב הזמן מאשימה את אמא שלי..

המצב הזה קיים מאז שנולדתי, וכביכול הוא כבר שגרתי.. אבל אני בגיל שאני כ"כ צריכה עזרה בכל מיני דברים, שהקשר עם המשפחה מקשה עלי גם להפתח לחברות ..

שלא תבינו לא נכון- יש לי הורים שדואגים לי להכל ומאמינה שאוהבים אותי, א

תשובה

שלום וברכה,

א. בדבריך את מעלה קשיים ותחושות עמוקות אשר בהחלט יש להתייחס אליהם ברצינות. כהקדמה חשוב להעניק אמון בעצמך ובאישיותך. יש לברר היטב עד כמה התחושות שאת מעלה מגיעות מעומק נפשך ועד כמה הן מגיעות ממבט השוואתי כלפי חוץ.

ב. שינויים עמוקים כגון זה שאת שואפת אליו אינם לא מהלך טוטלי אלא תהליך שמתרחש טיפין טיפין. תכונות כרגישות ופתיחות נוגעות בעומקים נפשיים עצומים ולכן יש לגעת בהן בעדינות וברגישות מבלי לפגוע ח"ו בך ובאמון שלך בעצמך.

ג. את התהליך ניתן להתחיל בקשר עם חברה מסוימת אותה את מכירה ונח לה עימה. אפשר להתחיל אותו באמצעות כתיבה דרך מייל או צ'ט. גם לגבי ההורים אפשר לחשוב על סיטואציה מסוימת בה את זוכרת כי הייתה לכם אוירה נעימה ופתוחה ולהתחיל ממנה. אין צורך לנסות לאנוס את ההורים באופן מלאכותי לכל הצדדים מכיוון שמהלך שכזה בדרך כלל מתמוסס.

ד. לגבי יצירת אוירת פתיחות ואקלים נח ישנה עצה ששייכת לא רק לגבי יחסייך עם הורייך אלא לאינטראקציה אנושית ככלל: בכדי ליצור אוירה תמיד מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון ולזרוק עצם. זה נכון בפתיחה של דיון כאשר מישהו תמיד צריך לדבר ראשון וזה נכון גם כאשר מנסים ליצור שיח רגיש בין שני אנשים. בדרך כלל, כאשר אחד הצדדים משתף באיזה חוויה עמוק ואמיתית, הצד השני לא נותר אדיש ומגיב בהתאם לאווירה שנוצרה.

ה. נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא זה שכתבת את הדברים והעלית אותם על כתב. עובדה זו מעידה על כך שיש בך רגישות ומודעות עמוקה. נכון, האקלים והאווירה לא תמיד מתאימים ולכן נוצרים אצלך תסכולים אולם אינך אטומה מבחינה רגשית אלא רק צריכה סיוע בפתיחת קשר.

ו. יש דרכים רבות לנהל קשר. לא תמיד פתיחות מילולית היא הדרך היחידה. לפעמים דברים עוברים גם דרך השתיקה. גם אם בסופו של דבר לא תמצאי את עצמך יוזמת שיחות נפש עם משפחתך וחברותיך, צריך לדעת שלא לכולם תמיד מתאים הכלי של הדיבור. אפשר להעביר מסרים גם באמצעות מבט חם, ליטוף אוהב וקניית מתנה.

ו. אם את מרגישה שהבעיות שאת מעלה בדבריך מציקות באופן מהותי לחייך שווה אולי לפנות לפסיכולוג. חשוב לדעת שפסיכולוג לא נועד רק לחולי נפש אלא הוא אמצעי לגיטימי לגמרי להתמודד עם אתגרים וקשיים נפשיים.(תמי סמט (פסיכולוגית) 0508854114)

ז. לסיום לגבי דבריך שאת לא מספיק אסרטיבית - חשוב להבין שמה שנכון עבור אחרים לא בהכרח נכון עבורך. גם אם יש מדריכות או מחנכות אחרות שנראה לך שהאסרטיביות שלהן מאוד מועילה, לפעמים דווקא העדינות, ההכלה, ההבלגה והענקת מרחב הן תכונות לא פחות חשובות. ברור לי שהמרחב שאת מעניקה לא נובע מחוסר אכפתיות אלא מתכונה נפשית עמוקה שיש בך. זו תכונה נפלאה שהרבה היו מתקנאים בה. באופן מפתיע דווקא בסובלנות ובחוסר אסרטיביות מסתתרות להן תכונות יקרות של פתיחות ורגישות.

מקווה שעזרתי,
אביאל

דברי תורה לפרשת השבוע

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

✓ נרשמת בהצלחה

כתבות נוספות