בעיות מוסריות בשליטה על עם אחר

בס"ד

לאפי שלום רב!

אכן, יש בעיה מוסרית בשליטה על עם אחר, בעיקר כשהיא מלווה בהפעלת כוח בלתי פוסקת וזה עלול לגרום להקצנת נטיית האלימות בנפש.
אבל במקרה שלנו יש צדדים מוסרים נוספים לבעיה:

א]. בהשגות הרמב"ן על מצוות עשה לרמב"ם מצווה ד' מובא שאסור לנו למסור שם חלק מא"י לנוכרים.

ב]. מפנימיות התורה אנחנו לומדים שלכל עם יש ארץ משלו שמתאימה לו בדיוק, ובה הוא יכול להוציא לפועל את חייו וכוחותיו בצורה המלאה ביותר.
מהתורה אנחנו יודעים שלעם ישראל נתן ה' את ארץ ישראל, בעוד שהערבים ישבו במדינות אחרות מסביב. ולפיכך מבחינה [מוסרית] אנחנו מחוייבים להסביר לערבים שהם ירגישו טוב יותר ויחיו חיים מלאים יותר בארצם.
ובנוסף, לעם ישראל יש תפקיד נוסף של אור לגויים, שאותו יוכל למלא רק בארץ ישראל. ולכן, כדי שנוכל להפיץ את התורה כמה שיותר מהר וטוב, חובה עלינו ליישב את א"י כולה.

ג]. בעיה נוספת היא מצב העניינים באזורנו במאה השנים האחרונות, שבהם התחיל עם ישראל לשוב לארצו, למרות שבאותה תקופה היו בא"י בערך שישים אלף תושבים בסך הכל, אחרי עליית עם ישראל לארץ היתחילו גם ערבים רבים להתישב בה. כל הזמן הזה ניסו הערבים לגרש את עם ישראל מהארץ בגלל שני סיבות.
1. מצוות האיסלם לכבוש את כל העולם.
2. שינאה ספציפית לעם ישראל.
למעשה משמשים הערבים המתגוררים ביש"ע קלף מיקוח במשחק ציני של מנהיגי מדינות ערב. אחרי שהבינו כי לא יוכלו לנצח את ישראל המלחמה, הם מנסים לעשות זאת באמצעים פסיכולוגיים ובטרור.
למעשה, כל ויתור, הן במסירת שיטחי א"י והן באיזרוחם, הוא בשבילם עוד שלב בחיסול המדינה.

לסיכום:
מבחינה מוסרית אנו חייבים לא להכנע לדרישת מדינות ערב, הן במסירת שיטחי הארץ והן באיזרוח ערבים. הפיתרון הטוב ביותר הוא כנראה העברה מרצון למדינה ערבית אחרת, כדוגמת ירדן שהיא ארץ גדולה בעלת מעט אזרחים, ושאזרחיה דומים מבחינה אתנית לתושבי א"י הערבים.

זה אולי קשה, אבל פתרון יציב לאורך ימים ושנים. פתרון שאינו כלול בהרג ושפיכת דם, רק באי-נוחות זמנית. והוא פתרון שניתן לנו ע"י אלוקים - מקור הטוב והמוסר.

שלום רב ויום טוב.