שאלה
שלום!!
אני מדריכה בסניף ..., ויש לנו בעיה בסניף שחוזרת על עצמה כל הזמן! הסניף שלנו ממוקם בשכונת מצוקה בעיר, והסניף לא מוגדר כסניף עולים! הבעיה היא שכל פעם שהסניף פעולה, תמיד באים ח'ברה קטנים שמפריעים לנו בזמן התנהלות הסניף! הם משחיטים ציוד, זורקים אבנים, מקללים חופשי! ניסנו לעשות כ"כ הרבה דברים שזה לא יקרה! אבל שום דבר לא מצליח! וכן, ניסנו לקרב אותם אלינו שיהיה חלק מהסניף! אבל זה פשוט לא הולך! תמיד הם מפריעים ומשתוללים! יש עוד בעיה! שרוב הצוות מפחד מהם, ורק הקומונרית, היא זאת שכל פעם מטפלת בהם! דיברתי עם הקומונרית שלי! והיא אמרה שהיא לא מסוגלת כל הזמן להיות אחראית עליהם, וזה גורם לה לחוסר תיפקוד ואפיסת כוחות!
אני אשמח לתשובה מהירה ושבאמת תעזור לנו! כי מצב זה גורם לנו לאבד חניכים כי גם הם מפחדים מהם!
תודה רבה רבה!!!!
(אני גם אשמח אם לא תפרסמו שאלה זו!)
תשובה
שלום וברכה
זו אכן שאלה רגישה מאוד ועדינה מאוד.
אני לא מכיר מספיק טוב את המציאות, ועל כן יכול לעסוק בעקרונות בלבד, ולפי העקרונות האלה – תנסו לבד להוציא את המסקנות שלכם מתוך הסיפור.
העיקרון הראשון בהלכה הוא לא להרוס את עצמכם בגלל אותה מציאות בעייתית. נקודת המוצא הזו נקראת בהלכה "שלך קודם לשל כל אדם", ואין אדם נדרש להרוס את עצמו למען השני. על כן, המשימה הראשונה שלכם היא לקיים את הסניף, ולבנות את חוט השידרה של החניכים שלכם ושל המדריכים שלכם. אתם צריכים לחזק את הצוות, ולאפשר לצוות ההדרכה לפעול כיאות.
אולם, וזו נקודה חשובה מאוד: דווקא מתוך חוט השידרה הזה אתם צריכים לעשות כל מאמץ כדי להרחיב את מעגל הסניף. הילדים שמפריעים לכם אינם ילדים רעים; עבר עליהם משהו בחיים, וכל המערכת היא אכן מסובכת מאוד. כל מה שאתם יכולים לעשות כדי לקרב, כל מה שאתם יכולים לעשות כדי להציע להם, אולי דרך המנהיגים שלהם, להיות חלק מכם; כל מה שאתם יכולים לעשות כדי שהמתח ירד – צריך לנסות ולעשות. בדיבור, בקירוב, בהצעת טיול, במחשבות שיוצאות מהקופסה ומחפשות דרכים אחרות – זו תהיה משימה נפלאה של הסניף, ואם תצליחו אתם תעשו משהו גדול.
האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?
{פרסמתי עם ההשמטות של כל אפשרות זיהוי}
כל טוב