שאלה
שלום,
אצלנו ביישוב יש 3 מחנות: בני עקיבא, עזרא ועוד מעין תנועה/ חוג של א"י. עזרא נפרד ו"דוסי", בנ"ע מעורב ודי לא סגור על עצמו, והתנועה השלישית החצי חילונית. יש ביישוב מועצת נוער, שמנסה לארגן ולאחד את הנוער לפעילויות משותפות. הבעיה- עזרא לא ישבו בפעילות מעורבת (גם אם היא תוכנית ועניינית בלבד), ואף לא יגיעו להתנדבויות אם ההסעה מעורבת. התנועה השלישית לא תסכים לבוא לפעילויות אם הן יהיו נפרדות כי "זה סתם משעמם" ו"מה הקטע של הדוסים האלה". האם נראה לך, שעזרא צריכים לעשות צעד לקראת התנועה השלישית ע"מ לקרבם, או לחיות בנתק כי "הם לא מכבדים את העקרונות שלנו" ו"על עקרונות לא מוותרים"? אני די דוגלת בויתור, כי נראה לי שנורא חשוב לקרבם (הם מה שנקרא "נוער שוליים") גם במחיר "לשבת עם בן בחדר אחד וממש להסתכל עליו ולדבר איתו", למרות אני דוגלת בחברה נפרדת כעיקרון. מה דעתך?
תשובה
שלום רב,
היה כדאי מאוד ליצור קשר עם דמות תורנית שתוכל להדריך אתכם מתוך הכרת הפרטים והשטח. באופן כללי דומני שרצוי ליצור קשר וליזום פעיליות משותפות עם כל הנוער ולא להתבדל לגמרי, אך יחד עם זאת יש לקבוע כללים ולהציב סייגים. לדוגמא אפשר וצריך לתכנן מראש היטב את הפעילויות המשותפות, לקבוע נושאים מתאימים ודרך פעילות מסודרת, לדאוג שבמשך כל הפעילות יהיו מדריכים אחראים עם הנוער, להגביל את זמן הפעילות הותדירות שלה, ולא להישאר לשיחות נפש אחד על אחד אל תוך הלילה, וכו'. יש להעריך מפעם לפעם את התועלת והנזק שבפעילות.
חשוב לבוא לפעולות כאלה עם הרבה רצון לתת ולהשפיע, אבל יחד עם זאת עם כבוד לאחרים ולא מתוך התנשאות או חלילה זלזול.
בהצלחה,
רונן לוביץ