שאלה
אני ובעלי נשואים כשנה. הוא בא מבית חרדי מודרני ואילו אני מבית לאומי חפיפניק.
לפני שהתחתנו אני הלכתי עם מכנסיים אך בשבילו ויתרתי עליהם ואני אף מכסה את הראש לפי דרישות ההלכה.
הגעגועים לנוחות של המכנסיים הולכים וגוברים אצלי מיום ליום ואני מרגישה שאני חיה בתסכול נוראי שכופים עלי לעשות דברים שאני לא שלמה איתם.
הבעיה כרגע היא שאני הצעתי פשרה שבה אני אלך כמו שהולכים היום עם מכנסיים מתחת לחצאית אך בעלי מתנגד מפני שזה לא תואם את החברה שבה הוא נמצא.
מה עלי לעשות? האם להתפשר גם על דברים שההלכה מתירה? היכן הגבול???
תשובה
שלום וברכה
בעצם את נמצאת במתח שקיים בין הרצון שלך להימנע מעימותים מיותרים לבין הצורך לעשות דברים שלא בכפיה.
א) תמיד תקחי בחשבון עד כמה משמעותי הויתור שבא מצידך. וכמו כן, בעלך צריך לחשוב עד כמה מהותי הויתור מצידו. למשל, ברור שאין כל בסיס הלכתי להשוות בין כיסוי ראש שהוא דאוריתא לבין הליכה במכנסים ובמיוחד בצורה שבה את מעוניינת וגם נימוקו של בעלך הוא מצד איך הדברים נראים בחברה שבה אתם חיים. לעומת זאת, תחשבי עד כמה משמעותי מצידך ללכת עם מכנסים. ותמיד טוב לדבוק במידתו של אהרון הכהן מידת השלום והפשרה. לכן, שוחחו על הנושאים ביחד והגיעו לעמק השווה.
ב) במידה, והשיח לא יצליח אני חושב שחשוב שתגיעו להתייעצות מקצועית בנושא זה.
בהצלחה
מאיר נהוראי