שאלה
שלום רב...
יש לי שאלה.... לא מזמן יצאנו לטיול מטעם בני עקיבא. הטיול היה לצפון. יצאנו רק השבט שלנו (לביא) והמדרכים. לילה התאכסנו בסניף בצפון והיו שם בנים... בהתחלה לא ניגשנו אליהם ואחר כך הם ניגשו אלינו חברה מאוד טובה שלי היתה איתם ואני הלכתי מהם כי לא הרגשתי נעים להישאר איתם וחברה שלי ביתה אתם את רוב הלילה ואני הלכתי לישון ששאלתי אותה מתי היא חזרה היא אמרה שהיא חזרה מאוחר בלילה וסיפרה לי גם איך היה...(למרות שלא היתענינתי).אחרי הטיול אמא שלה שאלה אותי איך היה רציי ספר לה אבל לא רציתי לצאת מלשנית אז לא סיפרתי לה. אהי שוקלת אם לספר לאמא שלה או לא..... בבקשה עזרו לי (אמרו לי שיש איסור בתורה של "למלשינים ולמינים אל תהיה תקווה" האים זזה קשור למקרה הזה????)אשמח אם תעזור לי...
רעות...
תשובה
המלשינות האסורה שאליה מתייחסים בתפילת שמונה עשרה היא מסירת יהודי לידי גוי כדי שיפגע בו.
כל דיבור על מישהו שיש בו כדי לפגוע בו אסור בגלל איסור "לשון הרע".אם מדברים על מישהו ואפילו אומרים עליו דברים רעים אבל המטרה הכללית היא טובה כדי לעזור לו זה מותר.
ברור שהמצב אותו את מתארת הוא מורכב ולספר לאימא של החברה עליה יש בזה גם עזרה לחברה וגם נזק...
צריך לחפש את הדרך שבה תוכלי לעזור לחברה בצורה הטובה ביותר יכול להיות שהדרך לדבר איתה אולי המדריכים של בני עקיבא יוכלו לעזור.
ביכום הדברים הוא לחפש את הכי הרבה עזרה עם הכי פחות פגיעה.